לקראת סוף המאה ה־20, בעקבות השינויים הדרמטיים שחלו בקשרי הגומלין שבין טכנולוגיה וחברה, תהו רבים ברחבי העולם אילו מיומנויות דרושות לאדם בעידן המודרני. בהמשך לכך, הוגדרו מיומנויות המאה ה־21 במגוון יוזמות של מוסדות מחקר, ארגונים בינלאומיים, חברות עסקיות וקובעי מדיניות. גם משרד החינוך הישראלי נדרש למשימה, ובשנת 2020 פרסם מסמך עדכני המגדיר את מיומנויות בוגריו העתידיים.

מיומנות היא יכולת נרכשת לביצוע פעולה שתוביל ביעילות לתוצאה הרצויה. בצל האירועים בחודשים האחרונים, מעניין לבחון כיצד מיומנויות אישיות יכולות לסייע באיחוי השסע הגדול שנפער בחברה הישראלית בעקבות קידום הרפורמה המשפטית וההתנגדות לה.

ראשית, חשיבה ביקורתית. מיומנות זו מאפשרת לבחון מידע, דעות או רעיונות באופן מושכל, לגבש דעה עצמאית ולקבל החלטות מנומקות. לעתים תומכי הרפורמה או מתנגדיה מתבססים על מידע שאינו נכון, הולכים כעיוורים אחרי מובילים דעה, או מוּנעים מפחד.

חשוב שכולנו נבחן היטב את הדברים שאנו רואים, קוראים או שומעים, ורק על בסיס נתוני אמת נגבש עמדה. חשיבה ביקורתית תסייע בהבנת מורכבות המצב, ואולי אף בהבנת עמדותיו של הצד השני. חשיבה ביקורתית תסייע בהקטנת שטף המידע הכוזב המציף אותנו.

שנית, תקשורת. מיומנות זו מאפשרת לקיים תקשורת יעילה בעל פה, בכתב, או בכל דרך אחרת. צעקות, קללות, אטימת אוזניים ותגובות לא רלוונטיות – אינם בגדר תקשורת יעילה. תקשורת אמיתית בין תומכי הרפורמה למתנגדיה, כזו שמעבירה מסרים בצורה יעילה, צריכה להתקיים הן ברמה הבין־אישית והן ברמה הקבוצתית, וחייבת לכלול הקשבה אמיתית. תקשורת כזו תסייע בהקטנת הפער. הדבר רלוונטי ביתר שאת ברשתות החברתיות ובאפליקציות מסרים.

שלישית, אחריות ואחריותיות. מיומנויות אלו מאפשרות לאדם למלא את תפקידו (אחריות) ולשאת בתוצאות מעשיו (אחריותיות). על כולנו — תומכי הרפורמה ומתנגדיה — לפעול בצורה מיטבית ולקבל על עצמנו את תוצאות מעשינו. חשיבה על כך בטרם מעשה עשויה לשנות את דרך הפעולה, ואולי אף לגרום לנו להימנע ממעשים מסוימים, ובהמשך עשויה להוביל להקטנת הלהבות.

המיומנויות הללו צריכות להילמד ולהשתכלל באופן שוטף במסגרות החינוך הפורמלי, ובפרט בעתות משבר. עם זאת, אי אפשר להטיל עליהן את האחריות הבלעדית לנושא, מה גם שרבים מהאזרחים כבר סיימו לימודים פורמליים.

כיוון שהן רלוונטיות לכל גיל, כדאי לחשוף אליהן קהלים רבים ולזמן למידה שלהן במגוון פורמטים, למשל באמצעות הרצאות, סדנאות, מסעות פרסום, פודקאסטים, סרטוני הדרכה, אתרי מידע וכו’; אלו יכולות להיות יוזמות של ארגונים ממשלתיים, עסקיים, חברתיים, ואפילו של אינדיווידואלים שאכפת להם. אין גורם יחיד לבעיה שהיא המצב הנוכחי, וחשוב שכל אחד ואחת מאיתנו יהיו חלק מהפתרון שלה. 

הכותב הוא מרצה בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב