בשבוע החולף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיבל שתי החלטות כלכליות שעלולות לפגוע קשות באזרחים רבים בישראל: האחת היא ביטול הטבת הנסיעה בחינם בתחבורה ציבורית לאזרחים ותיקים וקשישים, והשנייה היא הקפאה של העברת כספים לרשויות המקומיות הערביות ולסטודנטים ממזרח ירושלים.
טענתו של סמוטריץ' בעניין ביטול הנסיעה בחינם בתחבורה הציבורית לאזרחים הוותיקים היא שזו לא החלטה שלו שהתקבלה. לדבריו, שרת התחבורה הקודמת מרב מיכאלי היא שיזמה את ההטבה, וכעת אין לממשלת ישראל כסף לממן אותה. לגבי סירובו להעביר את הכספים שכבר הובטחו לרשויות המקומיות הערביות ולסטודנטים ממזרח ירושלים לטובת לימודיהם במוסדות אקדמיים ישראליים, הוא אמר שזה "בניגוד לאידיאולוגיה שלו".
כך בשרירות לב מחליט שר לחולל פגיעה משמעותית ברווחת חייהם של אזרחים במדינה. במעשיו הוא למעשה פוגע בזכויותיהם לחיות ברמת חיים נאותה, ולקבל שוויון וחינוך. אך בעיקר הוא פוגע בסדר הציבורי הקיים, בהעדפה המתקנת ואת המחויבות לשמור על אוכלוסיות מוחלשות במדינה, ובהן קשישים ובני מיעוטים, שרבים מקרבם נמצאים סביב קו העוני ושלילת התקציבים מהם, כמוה כפגיעה אנושה בהם.
אך לשר האוצר זה כנראה לא משנה שזכויות של מישהו אחר ייפגעו, כל עוד הוא אינו מהמחנה שלו. בנוגע לסירובו להעברת הכספים המובטחים לרשויות המקומיות הערביות וללימודים באקדמיה לתושבי מזרח העיר ירושלים, לא משנה לו העובדה שראש העיר ירושלים משה ליאון פנה אליו בעניין והביע את התנגדותו לפגיעה בתושבי העיר. גם לא העובדה ששר הפנים מש"ס משה ארבל ביקש את העברת הכספים, כמו גם ראש המל"ל צחי הנגבי מהליכוד. בנוגע לביטול ההטבה בנסיעה הציבורית לאזרחים ותיקים וקשישים, גם התנגדותו הנחרצת של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן מהליכוד – לא שינתה.
סירובו של סמוטריץ' אולי נובע מרצונו למנוע מאנשים שאינם נמנים עם מחנהו את מה שמגיע להם מעצם היותם אזרחים שווי זכויות. מבחינתו יש רק את מי שנמנה עם מחנהו. אלא שהאזרחים הוותיקים במדינה הם האבות המייסדים שלנו, הם הסבא והסבתא של כולנו. למנוע מהם את ההטבה של הנסיעה בחינם או בהוזלה זו מכה כלכלית. כזו שייתכן שתמנע מרבים מהם לצאת מהבית. גם תושבי הרשויות המקומיות הערביות הם אזרחי המדינה, וזכותם לקבל את התקציבים שמגיעים להם על פי חוק.
מדינת ישראל היא עדיין מדינת חוק יהודית ודמוקרטית, וכזו שצריכה לאפשר לכל אזרחיה חיים בכבוד.