שוב היה פיגוע בתל אביב, ולאזרח הפשוט - שצפה בטלוויזיה וראה את מפכ"ל המשטרה רב־ניצב יעקב שבתאי בשטח - לא היה ברור מי אחראי לאירוע. לשמחתנו, הפעם לא הגיעו גם הרמטכ"ל רב־אלוף הרצי הלוי והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כי אז הבלבול היה טוטאלי.
בליכוד טוענים שרה"מ עדיין מעוניין בהידברות: "ידינו מושטת" | האזינו
בכיר במערך הסייבר מסביר: כך מנצלים ההאקרים את חולשת בתי החולים
על פי החוק, ניתן להבין כי האחראי על הלוחמה בטרור הוא השב"כ. החוק משנת 2002 קובע כי "השירות מופקד על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה וקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה - הכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין".
החוק מרחיב את תחומי האחריות, אך אבקש להתמקד כאן בנושא הטרור בלבד. השב"כ כפוף לממשלה באמצעות ראש הממשלה. המסתכל "ממעוף הציפור" עשוי לתהות ולהגיד כי בכל הקשור לאחריות על הלוחמה בטרור יש אי־בהירות, סרבול בשילוב בין הזרועות ולעתים יש תוצאות טרגיות.
נראה שיש הסכמה לא כתובה בחוק כי השב"כ אחראי למודיעין, והצבא והמשטרה אמורים לטפל בסיכול הפיזי בשטחים ובתוך ישראל, בהתאמה. אלא שנראה כי הדברים האלה לא מעוגנים היטב ולא ברורים עד הסוף. ככל שיש צורך לתאם בין גופים וזרועות בטיפול באירוע טרור, הסרבול מקשה ולעתים אף משבש. כמו כן, האחריות נחלקת בין מספר משרדי ממשלה.
לדעתי, לא נכון להפריד בין ספק המודיעין לבין מבצע המניעה או הסיכול בשטח משלוש סיבות. האחת, כי לארגונים המטפלים בטרור עשויים להיות עדיפויות שונות בהקשר לבניין הכוח ובהקשר ליעדים אסטרטגיים. השנייה, מכיוון שברמה הטקטית יש סרבול. והסיבה השלישית היא האחריות המיניסטריאלית הבלתי חדה וברורה לאירועים. אני מציע כי האחריות הכוללת על הלוחמה בטרור תוטל על השב"כ, בדומה לכתוב בחוק השב"כ.
לצורך כך השב"כ יחוזק בזרועות הביצוע והמודיעין שלו, וכן יוגדל מספרם של לוחמי השטח. השב"כ יוכל להיעזר במקרי קיצון בכוחות אחרים. האחריות הכוללת לאירועים תיפול לפתחו של ראש הממשלה, שיוכל לתת לנושא הלוחמה בטרור עדיפות עליונה. ניתן להרחיב את האחריות של השב"כ לתחומים נוספים על פי המודל של ה־FBI בארה"ב, אך נסתפק תחילה בלוחמה בטרור בלבד.
הכותב הוא תא"ל (במיל') וחבר במבטחי - פורום מפקדים לאומי