לא הרבה אנחנו יכולים לתקן בחינוך לקראת שנת הלימודים הקרובה הניצבת בפתח. מערכת החינוך שלנו זקוקה לתיקונים רבים, חשובים ומשמעותיים, שלא ייעשו בחודשים הקרובים. אבל דבר אחד חשוב ניתן לעשות: להקפיד על תרבות הדיבור של התלמידות והתלמידים. וכיוון שזהו נושא בר תיקון, עלינו לתת עליו את דעתנו במיוחד, ולטפל בו בקפידה ובדאגה אמיתית.

תרבות הדיבור שאנחנו כלואים בה צומחת מאשפתות כפי שמעולם לא צמחה. היא יוצאת מחבורה של חברות וחברי כנסת, כולל שרים, מגיעה אל התקשורת ומשם עוברת אל המוני בית ישראל. ישנם חלקים בעם שלנו שניתן לראות את ההנאה שהם מפיקים מהיכולת לגלגל על לשונם את הזילות השפתית של אותם "אנשי מעלה", שמכהנים בממשלה ובכנסת. אני פוגש את העילגות הלשונית המוקצנת אצל הכותבים בפייסבוק, או הצועקים מהרכב בליווי תנועות יד מתאימות, או הכותבים על הקירות בחשכת לילה. לעילגות הלשונית יש ביטוי בתוכן ובצורה כאחד. התוכן כולל בדרך כלל גידופים, שאין עמם כל נימוק מדוע הם המענה הראוי לַדיון המתקיים.

למען האמת לא מתקיים כל דיון; ישנו ניגוח בגסות רוח, אבל ללא כל הנמקה למה ועל מה זה מגיע. ויש לעילגות הלשונית גם צד צורני של ניסוח בלתי תקין בעליל ושגיאות כתיב בשפע. ועוד היבט שלישי יש לנושא שלפנינו: הצעקנות. גם העוצמה היא מרכיב חשוב עבור הדוברים. מטרידה במיוחד העובדה שלא נותרה בושה במעשה הידיים והדיבור, שזו צורתם ודלות איכותם.

באלה בדיוק צריך ואפשר להקפיד בבתי הספר. לא הרבה אנחנו יכולים לתקן בחינוך, אבל את תרבות הדיבור אפשר. התלמידים לא יגיעו לכך בכוחות עצמם, והם זקוקים להדרכה מצד מוריהם; הדרכה שיטתית, עקבית ונחושה שיכולה להיות אפקטיבית וליצור שינוי. עם זאת, מורה בודד אינו יכול לקדם תחום כה בסיסי לבדו, ונדרשת כאן שותפות בית־ספרית כללית. ראשית, יש לבנות תוכנית פעולה מפורטת לשיעורים ותִרגולים. בנוסף, צריך שחומרים ממקומות שונים ייכנסו למאגר משותף, חשוף ונגיש לכל אנשי החינוך. תהיה בכך ברכה לא רק לתשפ"ד, אלא גם לְשנים אחריה.

מה נכון לכלול במערך השיעורים לתרבות הדיבור? צריך לשאול את התלמידות והתלמידים אם הנושא חשוב להם, ומדוע; להביא דוגמאות של איכויות ביטוי שונות ולשאול במה הם בוחרים ולמה; לבדוק איתם אם היו רוצים לעצמם שפה נקייה; לבקש שיביאו ביטויים לשוניים מהאינטרנט והטלוויזיה שראויים לגינוי או לשבח, התלמידים יעשו חונכות לצעירים כיצד לדבר בשפה ראויה, ישלחו תגובות לגורמים מנהיגים אם עיוותו את לשונם ופגעו בזולת וכיו"ב.

בסופו של דבר צריך להגיע לכללי "עשה ואל תעשה" בְתרבות הדיבור של בית הספר. ייתכן שתוצר של סוף השנה יהיה פלקטים ברוח זאת שייתלו בכיתות. יש לשלב בתהליך גם את ההורים, שיסייעו בעיצוב תרבות דיבור משפחתית. מאמץ אפשרי לתיקון קלקול גדול המתקיים בחברה הישראלית: יוצא מהכנסת ונשלח לכל עבר ברשתות החברתיות.