מערכת הבחירות המתקרבת לרשויות המקומיות היא הזדמנות עבור כולנו, להניח בצד את המחלוקות הגדולות ולחזור לבנות את עצמנו כחברה בריאה יותר, באמצעות העיסוק בדברים היומיומיים, הקטנים כביכול.
כשהמדינה בוערת: מה באמת מפריע לראש הממשלה נתניהו? | דעה
זו תהיה מערכת בחירות שבה על המתמודדים השונים למועצות המקומיות מוטלת אחריות כבדה לשמש דוגמה אישית ולהציג שיח מכבד וגם – לייצר חיבורים שיתנו מענה לכמיהה הגדולה של כולנו לחברה מאוחדת יותר.
כחובש כיפה סרוגה וכאחד שזכה לייצג אלפי חובשי כיפות סרוגות בראשון לציון וגם בבחירות הארציות, אני יוכל לומר, במידת מה של כאב, שאחד הפספוסים הגדולים ביותר של החברה שלנו הוא שהמגזר הדתי לאומי והמגזר החרדי לא יודעים לשלב כוחות באופן מיטבי. חיבורים מהסוג הזה, לא רק יסייעו לשומרי המצוות לממש ולמקסם את כוחם האלקטורלי, אלא גם יסייעו למתן את השוליים הקיצוניים יותר של כל אחד מהמגזרים הללו – חיבורים מהסוג הזה יתרמו להאצת השילוב של החברה החרדית בחברה הישראלית ויסייעו גם למתן את השוליים הקיצוניים בציונות הדתית, אלה שהמגזר החילוני מכנה "משיחיים", כך שבסופו של דבר הרווח המצרפי מחיבור כזה הוא רווח עצום לחברה הישראלית כולה.
חיבור מהסוג הזה מתקיים לשמחתי הרבה בעיר הרביעית בגודלה בארץ, בראשון לציון, בין ש"ס לבין "סרוגים" – חיבור בין חרדים לחובשי כיפות סרוגות, חיבור שממזג בין חרדי אקדמאי, יו"ר ש"ס לחובש כיפה סרוגה, שנינו בעלי תואר שני. חיבור שאולי הוא גם סוג של ניסוי, אבל ניסוי שחייב להצליח, לא רק למען שומרי התורה והמצוות, אלא גם למען כלל התושבים, חיבור שיכול לשמש דוגמה ומודל גם לסקטור הארצי ושמוכרח להחזיר את השיח אל המקורות היהודיים שדוגלים בסיוע לחלש, בקבלת האחר, בשיוויוניות וברכי נועם.
כאן גם טמון פספוס נוסף, פספוס ענק במערכת היחסים בין המגזר החילוני לבין המגזר הדתי-חרדי. נכון, יש מיליון תירוצים, סיבות ואתגרים, אבל יש גם רצון אחד חזק מהכל – לחיות כאן ביחד. החיבור החרדי-דתי לאומי, בין הכובעים השחורים לכיפות הסרוגות יחזיר לשולחן את הערכים הבסיסיים כל כך : אם מדובר בחינוך – לא לוותר על אף ילד, בטח שלא בגלל קשיים כלכליים שחווה משפחתו, אם מדובר על ביטחון אישי, לא לוותר על השכונות החלשות ולמקד את המאמץ במקומות הללו, על שמירת הסביבה שלנו, על שיח מכבד, על ערכים ועל הערבות ההדדית שמחזיקה אותנו יחד כחברה אחת בריאה.
יש שיאמרו ובמידה מסוימת של צדק, שהדבר האחרון שהחברה הישראלית זקוקה לו כרגע היא עוד מערכת בחירות, גם אם זו "רק" מערכת בחירות לרשויות המקומיות. אבל הבחירות האלה הם גם הזדמנות להוכיח שאפשר אחרת, להוכיח שחיבורים שפעם אולי נראו דמיוניים יכולים להתרחש, לשמש דוגמה ולשחרר אמירה לפוליטיקאים שמייצגים אותנו בכנסת, שהעם צמא לשיח אחר, לשיח מחבר שיתקיים בדרך ארץ ומתוך רצון אמיתי לחבר ולפעמים גם לוותר.
זהו האתגר של כולנו, בוחרים ונבחרים, להפוך את הבחירות הקרבות לרשויות המקומיות לחגיגה של ממש לדמוקרטיה שלנו, להראות לכולם ובעיקר לעצמנו שהחברה הישראלית חזקה מכל מחלוקת, שהוויכוחים בינינו הם ויכוחים בונים שנובעים מאהבה עמוקה למדינה שלנו ושבסופו של דבר, עצם המיקוד בחיי היום יום שלנו, בדברים האלמנטריים ביותר כמו שירות לתושב, פינוי אשפה וניקיון העיר הם הם ההוכחה לכך שעמוק בפנים כולנו יודעים שלחברה שלנו נכונו עוד שנים ארוכות ונהדרות – יחד!
הכותב מועמד שס ראשון לציון סיעה דתית חברתית מאוחדת