בשבוע שעבר התכנסו ראשי הקואליציה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, לדון בחוקים לפטור מגיוס. כזכור הבטיח להם מר נתניהו כי יינתן פטור מגיוס לתלמידי הישיבות, מה גם שנושא זה מעוגן בהסכמים הקואליציוניים.
החרדים ביקשו שהחוק יחוקק עוד לפני הקמת הקואליציה והצגת הממשלה בכנסת, אך ראש הממשלה נתן להם את מילתו שהדבר ייעשה מיד לאחר הצגת הממשלה, במושב החורף הקודם. אך מאז ועד היום קידום החוק נדחה שוב ושוב.
לאחרונה החליטו ראשי הקואליציה החרדים כי במושב החורף שייפתח באוקטובר הקרוב, אין בכוונתם להצביע עבור שום חוק לפני שיחוקק החוק המקבע את הפטור מגיוס של בני הישיבות, כמו גם חוק יסוד "לימוד תורה".
מר בני גנץ, שעל פי הסקרים עתיד להיות ראש הממשלה לאחר הבחירות, אמר כי הפטור יינתן לאלף אברכים בלבד (במקום ה־400 שלהם דוד בן־גוריון הסכים) וכל היתר יצטרכו לשרת – בצבא או בשירות לאומי.
עד שנות ה־60 נשמר מתווה בן־גוריון, אך בשנת 1968 הורה מי שהיה אז שר הביטחון, משה דיין, להגביל את הפטורים עד ל־800 בחורי ישיבה. ב־1970 ביטל דיין את המגבלה שהטיל, והנושא התגלגל לפתחו של בג"ץ, שקבע שיש להקפיד על המספר הזעום.
המטוטלת המשיכה לנוע, ועלייתם של מנחם בגין והליכוד לשלטון בשנת 1977 הביאה לשובן של המפלגות החרדיות לקואליציה, שממנה נעדרו מאז ראשית שנות ה־50. המהפך הביא גם לכמות בלתי מוגבלת של אלה שנכללים בהגדרה "תורתם אומנותם" ופטורים משירות בצבא אם הם לומדים בישיבות.
בשנת 1986 עתר עו"ד יהודה רסלר נגד השימוש שעושה הממשלה בהחלטותיה לטובת החרדים, בטענה של חוסר שוויון. ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון בראשות מנחם הכהן, רב תנועת המושבים, הציעה פתרונות שונים לסוגיה, אך אף לא אחד מהם התקבל.
ב־1998 הגיע הנושא שוב לבית המשפט העליון, הפעם תחת נשיאותו של אהרן ברק, וזה קבע כי כל ההסדר הקיים לוקה בחסר, וכי יש לקבוע בחוק את מעמדם של בני הישיבות, אם רוצים לתת להם פטור. שנה לאחר מכן הוקמה ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, צבי טל, והוטל עליה להגיש לכנסת חוק חדש.
אלא מה? חוק טל מ־2002 לא עמד בציפיות שתלו בו. החוק כלל מכסות למתגייסים חרדים שלצִדן סנקציות, אך בפועל רק עשרות בודדות של חרדים התגייסו לצה"ל. ב־2005 הודיעה המדינה לבג"ץ כי הניסיון לא עלה יפה – ובשנת 2012 ביטל בג"ץ את חוק טל.
ביולי 2013 גיבשה ועדת שרים בראשות ראש השב"כ לשעבר, חבר הכנסת יעקב פרי ממפלגת יש עתיד, תוכנית גיוס לחרדים, וגם בתוכנית הזאת היו סנקציות ומכסות להתגייסות החרדים. גם כאן, הצעת החוק שעברה בכנסת ברוב קולות לא השיגה את המטרה.
כעת אפשר לומר שהכדור בידיים של החרדים. ייתכן שדווקא הם יהיו אלו שימנעו את החקיקה המשפטית לשינוי המשטר, לאחר שהצהירו כי אין להם עניין במהפכה המשפטית וכי הם רוצים אותה רק בשביל הפטור מגיוס חובה. אולי תמיכתם במהפכה המשפטית נובעת רק מהצורך בפסקת ההתגברות לעניין חוק ביטול גיוס החרדים לצבא.
סוגיה נוספת היא גיל הפטור. כידוע, תלמידי הישיבות לא יכולים לצאת לעבודה לפני גיל 24, ואין ספק כי המשק זקוק לידיים עובדות.
ב־75 שנותיה של מדינת ישראל הוכח כי לא ניתן לגייס חרדים בכוח. עם זאת, החוקים המוצעים, בעיקר חוק יסוד "לימוד תורה", הם מקוממים ופוגעים באתוס הישראלי ובשוויוניות כלפי החוק. לפיכך ספק אם חוק היסוד הזה יעבור, כשמתנגדים לו בעיקר ראש האופוזיציה וחלק מחברי הכנסת של הליכוד.