השבוע בכנס לשכת עורכי הדין הגדיל ואמר ח"כ גדעון סער שיש להגיע לעסקת טיעון עם נתניהו לטובת אינטרס המדינה. האמנם? האם עסקת טיעון באמת תשרת את האינטרס הציבורי? לעניות דעתי - חד משמעית לא.  בייחוד לאור ההתפתחויות האחרונות, כגון העדים שלא סיפקו את הסחורה והמלצת השופטים למחוק את עברת השוחד  - עסקת טיעון עם נתניהו לא תשרת אף אחד פרט לאנשי הפרקליטות שככל הנראה יצאו להרפתקה המשפטית הזאת בלי תיק יצוק מבטון כפי שהיה מצופה ממי שמגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. מי עוד ירוויח מעסקת טיעון? ניחשתם נכון -  ח"כ גדעון סער שלא מצליח להביא מספיק בוחרים לקלפי כדי לרוץ ברשימה עצמאית. עסקה שכזאת יכולה להזיז את נתניהו ולטרוף את הקלפים הפולטים מחדש וכך, בדרך נס, להחיות את הקריירה הפוליטית של סער שלא יצטרך גלגל הצלה מרשימה אחרת שכן עוברת את אחוז החסימה. 

מאידך, מי לא ירוויח מעסקת טיעון במשפט נתניהו? כלל הציבור. משפט נתניהו צריך להמשיך ולהתנהל עד תומו, העדים צריכים להישמע וכל הראיות צריכות להיות מובאות בפני השופטים – לא רק עבור תומכיו אלא בעיקר עבור מתנגדיו ולהגיע להכרעה ברורה שתענה על כל הסימני שאלה.  משפט נתניהו הוא אירוע בקנה מידה היסטורי, והוא כבר חלק מהדיון בצורך ברפורמה משפטית  וזאת לבד סיבה מספקת שאסור שתהיה עסקת טיעון.  

משפטו של נתניהו חייב להתקדם כי צדק צריך גם להראות, ונכון להיום נראה שכתב האישום נגד נתניהו הוגש כלאחר יד וכמעט ברשלנות, ובשונה לחלוטין מהאופן שהוצג בתקשורת. גם מתנגדיו הגדולים ביותר של נתניהו, פרט לאהוד ברק אולי, לא היו רוצים לחיות במדינה שבה רשויות החוק מגישות כתב אישום נגד ראש ממשלה בכזאת קלות, או כנגד כל אזרח אחר לצורך העניין. 

ניהול המשפט גם חשוב כדי שדעת הציבור תבין מדוע החוק מתיר לראש ממשלה לכהן עד פסק דין חלוט בעניינו. מעבר לחזקת החפות לפיה אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת, דמוקרט אמיתי לא יכול להסכים לחיות במדינה שבה כתבי אישום יהפכו לאמצעי לסיכול פוליטיקאים שנבחרו כדין בקלפי, ולכן יש למצות את ההליכים המשפטים כדי להסיר את הספקות סביב המשפט ולהגיע להכרעה ולא לעסקה שנרקמה הרחק מעיני הציבור.  

גם תומכי נתניהו צריכים שהמשפט יגיעו לתומו. לתחושתם כתב האישום נגד נתניהו הוא גם כתב אישום נגדם, נגד המנהיג שהם בחרו ונגד הפתק שהם שמו בקלפי. אור השמש הוא בהחלט המחטא הטוב ביותר, וייתכן וכל הפגמים בתיקי נתניהו יבואו לידי דיון במשפט ויראו גם להם שאולי יש שופטים בירושלים.  

נכון, נתניהו היה נחשב גדול מגיני מערכת המשפט, בכל דיון או עם מתנגדי רפורמה תמיד יעלה הנאום שלו בו הוא מכיר בחשיבותה של עצמאות הרשות השופטת, וכמו שאומרים בפרקליטות - זאת אכן הייתה אמת לשעתה. לא רק נתניהו שינה את עמדתו אלא גם מערכת המשפט עצמה שינתה את פניה בעשור האחרון. היא הפכה אקטיביסטית יותר ואם הרשות השופטת מגדילה את כוחה ואת סמכויותיה - הרי זה טבעי שגם הרשות המחוקקת וגם הרשות המבצעת יפעלו כדי לשמר את כוחם כחלק  מהאיזונים בין הרשויות. כך זה בדמוקרטיה.