בשבוע שעבר הגיעה לסעודיה משלחת מהרשות הפלסטינית במטרה לדון עם המשטר הסעודי, וליתר דיוק עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן, על הישגים פלסטיניים אפשריים כתוצאה מכינון יחסים בין סעודיה וישראל. ברקע לדברים עומדת פעילות אמריקאית נמרצת בעניין, חרף הכחשות מצדה כי פריצת דרך בין ירושלים לריאד צפויה בקרוב. על פי דיווחים בתקשורת הערבית, נראה שסעודיה מעוניינת בהחלט בהתקדמות. כך, דווח שהיא אף מוכנה לוותר על עמדתה המסורתית כי נורמליזציה עם ישראל לא תקרה ללא מימוש פתרון שתי המדינות, אם כי לא סביר שהיא תסכים להגיע להסכם עם ישראל שלא יכלול הישגים לפלסטינים, ובכללם הגדלת ריבונותם ביהודה ושומרון.
במסגרת זאת העלו הפלסטינים הצעות כי ארצות הברית תתמוך בהכרה במדינה הפלסטינית באו”ם, תפתח מחדש את הקונסוליה שלה במזרח ירושלים ותבטל חקיקה בקונגרס שמגדירה את הרשות הפלסטינית כארגון טרור. בנוסף, הם הציעו כי וושינגטון תתמוך בהעברת שטחים משטחי C מריבונות ישראלית לריבונות פלסטינית ובהרס מאחזים בלתי חוקיים. מישראל הם תובעים, כרגיל, חזרה לקווי 67’. אלו הן תביעות מקסימליסטיות ומרחיקות לכת, וכבר דווח שגורמים בכירים בממשל דחו אותן והמליצו לרשות להפחיתן משמעותית.
העמדה הפלסטינית הקבועה היא התנגדות חריפה לכל נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, בעיקר משום שמשמעותה היא אובדן אחיזת החנק המסורתית על יחסי ישראל עם העולם הערבי, לנוכח התנגדותם לסיום הסכסוך עם ישראל. כך מתחו הפלסטינים לאחר ההכרזה על “הסכמי אברהם” ביקורת חריפה ביותר על האמירויות ועל בחריין ולא היססו אז להביא את היחסים עמן למשבר עמוק, שטרם נפתר. בנוסף, אבו מאזן כבר דחה בעבר את בקשת בן סלמאן להסכים לכינון יחסים בין סעודיה וישראל, והעלה עליו את חמתו של יורש העצר הסעודי.
על כן, נראה כי הפעם הפלסטינים נוקטים גישה אחרת. הם מבינים כי אין ביכולתם לעצור את “רכבת הנורמליזציה”, ומחירו של סכסוך פומבי, קשה וממושך עם בן סלמאן יקר מדי עבורם. לכן, הם ינסו לחלץ מהנורמליזציה הישגים ארוכי טווח וקבועים, שלא יאפשרו לישראל או לארצות הברית לחזור בהן מהם.
נראה כי אנו נמצאים כעת על סף שינוי דרמטי בדינמיקה האזורית. כינון יחסים בין ישראל לסעודיה יסיים דה פקטו את הסכסוך הערבי־ישראלי (אך לא את זה הפלסטיני־ישראלי) וייצור הזדמנויות כלכליות עצומות עבור ישראל.
לפלסטינים הדבר ברור כשמש, ולכן הם מתנגדים ככל יכולתם. אין בכוונתם לסיים אי פעם את הסכסוך עם ישראל, המגדיר עבורם את זהותם ומהווה מקור הכנסה בינלאומי. מבחינתם, סיום הסכסוך יבוא רק כאשר ישראל תובס צבאית, חלילה, או תתפרק מבפנים.
הכותב הוא חוקר במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית