ככל שמתקרבים לחודש תשרי ולימים הנוראים, מתחיל להדהד הצליל המיוחד והמוכר הבוקע מתקיעות השופר. ראש השנה נקרא גם "יום תרועה" בשל מעמד תקיעת השופר ורגע השיא של תפילות היום. אך כיצד הפך השופר מכלי די פשוט, סתמי לכאורה ואף פרימיטיבי, לסממן לאומי מובהק בכל תפוצות העם היהודי לאורך הדורות, ומדוע דווקא הוא עומד בסימן הימים הנוראים ובפתחה של שנה חדשה?
מעיון במקרא נראה כי מעבר לתקיעות בראשית השנה, שימש השופר למטרות שונות. השופר בישר על כניסת "שנת היובל", שבה מצווים לשחרר את העבדים ולהחזיר את כל הנחלות לבעליהן המקוריים. כמו כן, הוא שימש לכריזה במחנות הלוחמים בתקופת השופטים לאחר כיבוש הארץ, כאות אזעקה כפי שמוזכר בספר עמוס, וכן נעשה בו שימוש בטקסי חרב וגבורה ובתהלוכות חגיגיות.
בנוסף, השופר היה לכלי מרכזי בתקופת בית המקדש, והתקיעה בו התבצעה כאשר היו פותחים את שערי העזרה להקרבת חלק מהקורבנות, ולאחר החורבן, היווה השופר סימן לכך שהשבת נכנסת. אך כידוע, התרועה והתקיעה למטרות תזכורת או התראה אינן מזוהות בבלעדיות עם קרן האייל המסולסלת, אלא כאקט נפוץ ושגרתי במסורות שונות ועמים רבים לאורך ההיסטוריה, בדומה לחצוצרות שקוראות למלחמה או מקבלות את פניו של המלך או המצביא.
אם כן, מדוע קול השופר מקבל משנה תוקף מיוחד ושורשי כל כך דווקא בעם ישראל? רבים מפרשני המקרא במאות האחרונות מציעים כמה תשובות מרתקות לשאלה זו. הרב שמשון בן רפאל (הרש"ר) הירש, מי שנחשב לאחד מאבות הניאו־אורתודוקסיה בגרמניה במאה ה־19, מסביר כי השופר הינו כלי שהגיע ממערכת הטבע ועל כן הוא מבטא חיבור לבריאה, לטבע וליוצרו. כלומר, השופר מסמל קריאה אל האדם, שגם הוא יצור נברא וחלק ממערכת הטבע ולא קריאה שנובעת ממנו.
השופר מבטא את המציאות האידיאלית, השורשית, כפי שגלומה בטבע הנוכחי. יתרה מזו, לשופר ישנו צליל ייחודי שאינו נורמטיבי אלא צליל משונה, צורם במידה מסוימת ובשונה משאר כלי הנשיפה, אינו משמש ככלי שיר וככזה שאינו שכיח בשגרת היום יום שלנו. בשל הצליל הדק והשונה שמאפיין אותו, השופר הינו כלי שנועד להרעיד, לעורר ולשדר דריכות.
לכן תפס השופר מקום של כבוד בעם ישראל, מתוך העומק שבו והרוחב הרוחני שהוא מבטא בקולו. במשך הדורות כולם מסרו יהודים עצמם על קול השופר, אם בגלות בבל, באינקוויזיציה, בשואה, ואם ברחבת הכותל המערבי בימי המנדט הבריטי. כך אז וכך היום – הציבור הישראלי כמה לשמוע את קולו של השופר, את קולו של הטבע.
הכותבת היא מנחה באיגוד המרכזים לזהות יהודית באגף התרבות של המשרד למשימות לאומיות