בעולם הדיפלומטי קיים דירוג של פגישות. הגבוהה ביותר, היא פגישה בה הנשיא האמריקאי מארח ראש ממשלה של מדינה זרה בבית הלבן, מצטלם איתו ואוכל עימו ארוחת צהריים חגיגית. פגישה בדירוג נמוך יותר, היא פגישה בה הנשיא האמריקאי מארח ראש ממשלה של מדינה זרה בבית הלבן, ללא צילומים וללא ארוחה חגיגית. ובין הפגישות המדורגות כבדירוג הנמוך ביותר - עומדת הפגישה התקיימות בבתי מלון או במסדרונות של האו"ם. יש משמעות רבה בדירוג הנמוך של הפגישה בין ראש ממשלת ישראל לנשיא ביידן, וקיים גם מחיר במראה הפחות מרשים. ברור שהיה עדיף לראש הממשלה בנימין נתניהו לזכות בפגישה העומדת בדירוג הגבוה יותר, בוושינגטון.
סערת נתניהו בארה"ב: "המפגינים מרגישים רוח גבית מממשל ביידן"
רה"מ נתניהו למאסק: "ההצעה המקורית של הרפורמה - קיצונית, מחפש איזון"
עם זאת, הדירוג הנמוך של הפגישה לא צריך להעיד כלל על התוכן שלה ומשמעותה. נוכחתי בעבר בפגישות רמות דרג, גם בבית הלבן וגם באו"ם, ויכול להעיד באופן אישי שסוגיות גורליות נדונו בשני המקומות. למשל, בפגישה באו"ם שהתקיימה בין נתניהו ואובמה בספטמבר 2010 חודשו השיחות האחרונות בינינו בין הפלסטינים. כמו כן, היום עומדים על הפרק נושאים משמעותיים - השלום עם סעודיה, אך גם הסכנות שעשויות להעיד על מלחמה שעומדת בפתח.
בעניין השלום, הנשיא ביידן, הסובל מירידה בתמיכה גם בתוך המפלגה שלו לקראת בחירות לנשיאות 2024, זקוק להישג מדיני מרשים. נתניהו לא פחות ממנו, גם צריך הישיג - גם לצאת מהפלונטר הלאומי סביב הרפורמה המשפטית וגם כדי להחתים את מורשתו עם שלום היסטורי עם העולם הסעודי. בדרך אמנם, יש לא מעט מכשולים.
בצד הישראלי, במתכונתה הנוכחית, ישראל לא יכולה לתת לפלסטינים את המחווה שהסעודים דורשים. בצד האמריקאי, גוברת ההתנגדות בפלג השמאלי של המפלגה הדמוקרטית לאשרר חוזה שלום סעודי-ישראלי, שלא מקדם את חזון שתי המדינות. זאת, בעוד בצד הרפובליקאי מתנגדים להעניק לביידן ניצחון פוליטי בערב הבחירות.
הסעודים לא מוכנים להסתפק במחויבות נשיאותית כמו זו שניתנה לאיראן על ידי אובמה ובוטלה על ידי טראמפ, ודורשים חוזה לכל דבר. בנוסף, הם מתעקשים לקבל אור ירוק אמריקאי להקמתה של תכנית גרעינית אזרחית, שככל הנראה תדליק נורות אדומות בוושינגטון ובירושלים.
בענייני השלום יש הרבה על מה לדבר, אבל גם בנושא המלחמה. החלטת המשטר האיראני למנוע את כניסתם של משקיפים בינלאומיים למתקני הגרעין, יחד עם הבריתות האסטרטגיות שנכרתו בין איראן לבין סין ורוסיה, מעורר את היציבות במזרח התיכון. חולשתה הפנימית של ישראל עלולה לשכנע את האיראנים, שאלה נמצאים על סף יכולת גרעינית, שזה הזמן להבקיע וליצור פצצה, ונדמה כי המדינה לא זקוקה להרבה על מנת להדליק את כל האזור.
על רקע הדיון המשמעותי בין נתניהו לביידן, מתנהלת דרמה פומבית וקולנית. הפגנות שפוגשות את ראש הממשלה בכל מקום לאורך הביקור שלו, וביקורות קשות על אמירתו הכבדה כי "המפגינים חברו לאש"ף ולאיראן". אותם מוחים, הצטיירו באופן חיובי ביותר על ידי תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "60 דקות". הסיכויים שהדרמה תשפיע על תוכן השיחות בין שני המנהיגים קלושים, אך אפשר לומר ששניהם יוצאים נשכרים - ביידן מקבל רוח גבית עבור עמדתו הביקורתית כלפי ממשלת ישראל, ונתניהו יכול לפעול בטענה של "תראו מי מפגין נגדי - יהודים אמריקאים ליברליים וישראלים לשעבר".
ניתן לקוות כי הפגישה תפשיר את הקרקע לתהליך מדיני רציני ותחזק את הברית האסטרטגית ההיסטורית בין ישראל וארה"ב. מעבר לכך, נקווה כי גם תפשיר את הקרקע להקמתה של ממשלת אחדות לאומית, שתרחיק את הקיצוניים ותשיג פשרה בעניין המשפטי.
הכותב הוא שגריר ישראל בארה"ב לשעבר.