במהלך השבוע הקרוב יגיעו לישראל אלפי נוצרים מכל רחבי העולם. הם יגיעו מעשרות ארצות מכל רחבי העולם, כולל כאלה הנמצאות בצדו השני של העולם. הם יגיעו כולם כדי לציין את חג הסוכות, בכנס השנתי שאותו יזמה השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים, שנחשב לאחד החשובים ביותר עבור הציונות הנוצרית. למעלה מארבעים שנה מגיעים נוצרים ציוניים מכל העולם לירושלים בחג סוכות, כדי להביע תמיכה בישראל ובעם היהודי, לקיים פעילות רוחנית ולטייל בארץ, ולהשתתף בצעדת ירושלים. כיום הפך כנס סוכות לאחד מאירועי העלייה לרגל החשובים ביותר בישראל.
אז כיצד הפך חג סוכות למשמעותי עבור נוצרים? מקרב שלושת הרגלים, נוצרים יצרו חג מקביל לפסח (פסחא) ולשבועות (פנטקוסט), אך חג סוכות לא אומץ על ידי הנוצרים. אם כך, מדוע הם מגיעים דווקא עכשיו?
כדי לענות על כך, צריך להכיר את ההיסטוריה של התנועה האוונגליסטית לאורך ארבע מאות שנותיה. עוד לפני הרפורמציה של מרטין לותר, נוצרים החלו לקרוא את התנ"ך בשפת המקור, עברית, וגילו את השורשים העבריים של האמונה הנוצרית. הם החלו לדחות את האנטישמיות, את התיאולוגיה שלפיה הכנסייה החליפה את עם ישראל ואת הבוז כלפי היהודים. הם אפילו החלו להטיף לכך שהיהודים יוכלו לשוב לארץ ישראל כהגשמה של חזון הנביאים.
התנועה החדשה הזאת נקראה "רסטורציה", והיא קדמה בכמה מאות שנים לתנועה הציונית שנוסדה על ידי הרצל. התופעה הפכה לנפוצה בבריטניה, ובזכותה התפרסמה הצהרת בלפור ב-1917. במהלך השנים הפכה התופעה לנפוצה באמריקה ובזכותה הפכה ארצות הברית לבת ברית קרובה של ישראל.
כיום התנועה הנוצרית ציונית התפשטה בכל רחבי העולם עם 700 מיליון נוצרים אוונגליסטים אוהבי ישראל שמאמינים שהארץ הזאת שייכת לעם היהודי. בשנת 1980 החליטו נוצרים ציוניים שהתגוררו בישראל לחדש את המנהג הקדום שלפיו בני העמים השונים מגיעים לירושלים כדי לחגוג את סוכות לצד העם היהודי. הם פעלו בהשראת נבואתו של הנביא זכריה (י"ד 16): "וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל-הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת, וְלָחֹג, אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת".
למעלה מאלף נוצרים מ-32 מדינות הגיעו אז לירושלים, לכינוס הראשון. אך עם בואם, השגרירות האחרונה שפעלה בירושלים נסגרה והועברה לתל אביב, כמחאה על חוק "ירושלים בירת ישראל" שחוקקה הכנסת. וכך לא נותרה נציגות של אף עם בירושלים. לכן אותם נוצרים החליטו להקים שגרירות משלהם בבירה, מתוך הכרה בקשר המקראי וההיסטורי של היהודים לירושלים.
מאז השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים מארגנת מדי שנה בסוכות כנס גדול של נוצרים מכל רחבי העולם, ועומדת לצדה של ישראל לאורך כל השנה. בכנס השני של השגרירות הנוצרית, בשנת 1981, השתתף ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, שהרעיף חום רב על המבקרים הנוצרים, ואמר לקהל המריע: "עכשיו אני יודע שאנחנו לא לבד".
הרב הראשי לשעבר, הרב שלמה גורן, שהשתתף בכנס השני של השגרירות הנוצרית הכיר בקשר שבין נבואתו של הנביא זכריה לביקורם של הנוצרים הציונים בירושלים. במהלך ביקורו הכנס אמר הרב גורן: "התמיכה, הסולידריות והאמונה שלכם בעתידה של ישראל, כל זה דבר מופלא. אנחנו רואים בכם חלק מהתגשמות החזון הנבואי של הנביא זכריה בפרק י"ד. נוכחותכם כאן היא דף של זהב בספר הנצח שבשמים. יברככם השם מציון".
כבר בשנים הראשונות של כנסי סוכות נוצקו המסורות של הכנס, שהגיעו לשיא עם ההשתתפות בצעדת ירושלים, שבו כל משלחת צועדת בבגדיה הלאומיים ומנופפת בדגליה. המסורת שלפיה כל משלחת מגיעה בבגדים ייחודיים וייצוגיים אינה מקרית. הם רוצים להארות בכך כי אכן בני עמים מכל רחבי העולם עולים לירושלים בסוכות, כדברי הנביא.
מעניין, צעדת ירושלים שהחלה בשנות החמישים כאירוע ציוני, ניסתה לצקת תוכן יהודי חילוני לעלייה לרגל לירושלים, אך בשנת 1982 נוסף לצעדה תוכן ייחודי, לאחר שמשלחות של השגרירות הנוצרית הצטרפו אליו. העיתונאי והשופט גבריאל שטרסמן כתב בטור על צעדת ירושלים: "בימים אלה, שכל העולם נגדנו, איזה תענוג היה להיווכח שהנה אלפי לא יהודים, יפנים בני המקויה, אירופים חברי השגרירות הנוצרית בירושלים כמו גם מאות אוהבי ישראל מארצות הברית וקנדה ורצות אחרות, כולם צעדו יחד ברחוב יפו בירושלים".
43 שנים נמשכת מסורת כנס סוכות, והיא שרדה גם בתקופות קשות, ביניהן מגפת הקורונה. וכיום, כשנוצרים ממשיכים להגיע לקראת חג סוכות מכל רחבי העולם, אנחנו יכולים להביט אחורה בגאווה ולדעת כי היה לנו, בשגרירות הנוצרית הבינלאומית, תפקיד חשוב בקירוב בין נוצרים ליהודים. חג שמח.
הכותב הוא נשיא השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים.