מחזהו ההיסטורי של ויליאם שייקספיר, הנרי השישי חלק שני, עוסק בניסיונות החוזרים ונשנים להדיח את המלך הנרי. כיצד מתחילים בהפיכה שלטונית? אחד הקושרים מציע: "דבר ראשון, הבה נהרוג את כל עורכי הדין" ("The first thing we do, let's kill all the lawyers"). ברבות השנים קיבל הציטוט הפופולרי משמעות והקשר הפוכים מן המקור: "מי צריך את עורכי הדין בכלל?"
והנה, נדמה שמהפכת הבינה המלאכותית מאיימת לממש את דבריו של שייקספיר, ומהלכת אימים על עורכי הדין לכלותם. דו"ח של כלכלני בנק גולדמן סאקס מחודש מארס האחרון שהיכה גלים בעולם כולו, העריך כי מהפכת הבינה המלאכותית תפגע באופן חמור במקצועות הצווארון הלבן. מספר המשרות בישראל המצויות בסיכון על פי הדו"ח הוא השני בגובהו בעולם אחרי הונג קונג. חמור מכך, בארצות הברית, העובדים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להיפגע הם עורכי דין (44%!). אבל, נדגיש, מדובר בעובדים בארצות הברית, וההבדל בינה לבין ארצנו הקטנטונת הוא עצום.
מרווין מינסקי, מאבות הבינה המלאכותית, הגדיר אותה בתמצית: "לגרום למכונות לעשות דברים שהיו דורשים אינטליגנציה אילו נעשו על-ידי בני אדם".
על מנת שמכונה תוכל להגיע למסקנה שבעינינו תיחשב לאינטליגנטית, עלינו ללמד אותה כיצד לנתח, לפלח, לגלות, לחזות וגם לפתור בעיות, בתהליך המכונה "למידת מכונה". כדי שהדבר יצליח, על המכונה ללמוד מאסה עצומה של חומר, "ביג דאטה".
קחו, למשל, את תוכנת גוגל טרנסלייט, תוכנת התרגום של גוגל המתפארת בכך שהיא מבוססת על בינה מלאכותית. מי שניסה לתרגם טקסט לעברית בוודאי נוכח לדעת לא פעם שהטקסט המתורגם הוא בין מוזר למופרך. וכל כך למה? ראשית, המחשב מתקשה להבין פערים תרבותיים בין שפות. שנית, הוא מתקשה להבין את הקשר הדברים, העשוי לשנות את משמעותם לחלוטין. סיבה שלישית וחשובה לא פחות היא היות השפה העברית אזוטרית. כ-6 מיליון בני-אדם דוברים אותה כשפת אם, וכ-3 מיליון נוספים כשפה שנייה. לעומת זאת, יש כחצי מיליארד דוברי אנגלית כשפת אם, ועוד כמיליארד כשפה שנייה.
בנוסף, בעוד שבבתי המשפט בישראל נפתחים כיום כ-850,000 הליכים בשנה, הרי שבארצות הברית אנחנו מדברים על למעלה ממאה מיליון. ברור אפוא שכמות הטקסטים בעברית שמכונה מסוגלת ללמוד, לנתח ולהסיק מסקנות, היא מוגבלת; לא כל שכן טקסטים משפטיים.
צ'אט GPT של חברת Open AI פרצה לחיינו בחודש נובמבר 2022 והכתה גלים אדירים.
הבעיה העיקרית עם צ'אט GPT היא שכתוכנה בחיתוליה היא גם מתנהגת כמו אותו ילד המתבייש להודות באוזני המורה שאין בפיו תשובה לשאלה שנשאל, והוא בודה מלבו תשובה מופרכת שאין בינה לבין המציאות דבר ("הזיות", בעגת אנשי המחשבים).
עו"ד סטיבן שוורץ מניו-יורק חווה הזיות שכאלה על בשרו בחודש יוני האחרון. הוא נדרש להגיש תשובה לבקשת הנתבעת, חברת תעופה, לסילוק על הסף של תביעת פיצויים שהגיש נגדה מחמת התיישנות (כידוע, תקופת התיישנות בתביעות מסוג זה היא שנתיים, ואילו התביעה הוגשה הרבה מעבר לכך). שוורץ, עורך דין ותיק מאוד, שמע מילדיו הסטודנטים על נפלאות ה-צ'אט GPT, והחליט לנסות את מזלו בניסוח התשובה לבקשת הסילוק.
תוך שניות ריצדה על המסך תשובה רהוטה ומנומקת לעילא, שכללה ציטוטים מתקדימים (שלא היו ולא נבראו) ומדברי שופטים (דמיוניים). המום מן התוצאה המרשימה הוסיף ושאל עו"ד שוורץ את הפלטפורמה: האם זהו טקסט משפטי אמיתי? והמכונה השיבה ללא היסוס: בטח, בוודאי!
עורכי דין שנכחו באולם בית המשפט בדיון בבקשת הסילוק תיארו אותו כ"תאונת 'טוטאל לוס' המתרחשת לנגד עיניהם". לאחר שהשופט צלב את עו"ד שוורץ על המסמך המופרך שהגיש לו, הוא נאלץ להודות בפנים מכורכמות כי מדובר בתוצר של צ'אט GPT, והסביר שלא היה לו מושג שהפלטפורמה אינה מתחייבת ואינה מתיימרת לומר אמת.
חבלי לידה שכאלה אינם פוסחים גם על התוכנות המשפטיות המבוססות על בינה מלאכותית. בלי להיכנס לשמות, כיום, הביקורות על תוכנות AI משפטיות באנגלית עדיין אינן נלהבות במיוחד.
יתר על כן, ברחבי המרשתת ניתן למצוא לא אחת גם תוכנות המבוססות על טכנולוגיה בת שנות דור, העוטות אדרת חדשה עם השם המפוצץ "AI". כך, למשל, חלק מן התוכנות המפיקות חוזים עבי כרס לאחר שמזינים לתוכן את פרטי הצדדים, התמורה ועיקרי העסקה, הן למעשה תוכנות למילוי טפסים המוכרות לנו היטב, אבל הכותרת "AI" נשמעת מבטיחה בהרבה.
תופעה זו מזכירה את בועת הדוט.קום שהתנפחה לקראת תום האלף השני, שבמהלכה נוסדו אינספור חברות מבוססות-אינטרנט וטריליוני דולרים הושקעו בהתבסס על מודלים עסקיים מופרכים ומנותקים משוויין הכלכלי האמיתי. כזכור, פיצוץ הבועה הפיל את בורסת נאסד"ק בכ-80% משוויה.
הבינה המלאכותית כבר עושה צעדים ממשיים אל תוך עולם המשפט, ואין ספק שהיא תשנה את אופיו לבלי הכר. המהירות הבלתי נתפסת של התקדמות הטכנולוגיה, אינה מאפשרת לנבא כלל על מתי מדובר. לעת הזאת, החשש מפני קבלת תשובות לא מדויקות מהמכונה הוא עדיין המחסום העיקרי מפני כניסתם של רוב משרדי עורכי הדין בארצות הברית לעולם ה-AI. כך קובע סקר של לשכת עורכי הדין האמריקאית משנת 2022.
אבל בכל מקרה, נראה שלפחות בימי חיינו מכונה עדיין לא תחליף את ההופעה בבית המשפט, הדורשת, למשל, התאמה של אופי הטיעון באופן מדויק לשופט שהדיון בפניו. היא גם לא תוכל לערוך חקירה נגדית מתפתחת ומותאמת לאישיותו של העד.
כזכור, עידן האינטרנט שינה באופן דרמטי את חיינו, אבל ההיסחפות אחר חזיונות נלהבים של יזמים זריזים מדי נגמרה רע מאד. זהו לקח שיש לזכור גם לגבי מהפכת הבינה המלאכותית, הגם שהיא אמיתית ומתרחשת לנגד עינינו. בסופו של דבר, מחשבים יידעו לתת תשובות משפטיות מדויקות, אבל נכון לרגע הזה, לא מומלץ לבטוח בבוט שיכתוב בעבורנו טקסט משפטי, ודאי שלא בעברית.
