אלקסי דנילוב, מזכיר המועצה לביטחון לאומי באוקראינה, הצהיר במהלך פורום בטחון שהתכנס בקייב ב-6 לספטמבר, כי "מלחמת העולם השלישית כבר בעיצומה", ואילו סרגיי לברוב, שר החוץ של רוסיה, אמר במסיבת עיתונאים שכונסה ב-23 לספטמבר בשולי כינוס העצרת הכללית של האו"ם כי "ארה"ב ובריטניה כבר נמצאות במצב של מלחמה ישירה מול ארצו". באופן אירוני, נראה כי זהו אחד הנושאים היחידים לגביהם קיימת תמימות דעים בין שני הצדדים במלחמה זו. האמנם אנחנו ניצבים על סיפה של מלחמת עולם?
אוקראינה בהלם: המפקד הבכיר חשף בטעות את כמות האבדות בצבא
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה החלה בפברואר 2022. בשבועות הראשונים נראה היה שהרוסים ינצחו במלחמת בזק, כפי שעשו בקרים ב-2014, אבל התחזית החטיאה בגדול. הצבא הרוסי לא היה מוכן למשימה, ציודו היה מיושן ולא יעיל ומורל חייליו לא היה גבוה, בלשון המעטה.
כמה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, חזו מומחים במערב שרוסיה תקרוס תחת עול הסנקציות ושוב טעו בגדול. הם כנראה לא למדו את הלקח מהסנקציות המערביות על צפון קוריאה ואיראן - שתי מדינות קטנות בהרבה מרוסיה, שנמצאות תחת סנקציות חמורות לאורך שנים. הסנקציות אמנם פגעו קשה בכלכלותיהן, אך לא שינו את האופי היסודי של המשטרים בשתי המדינות ואת נחישותם להמשיך באותה הדרך. כיום נראה שרוסיה ואוקראינה נקלעו למלחמת חפירות הדומה, באופן מפתיע, למה שקרה במהלך מלחמת העולם הראשונה. במלחמה כזו שני הצדדים סובלים ממספר עצום של נפגעים, אך נותרים ללא הישגים משמעותיים (הצהרתיים, או גיאוגרפיים).
בסבירות גבוהה, הקיפאון הנוכחי עשוי להימשך שנים, מכיוון שכנראה אין לאף צד יכולת צבאית מעשית להביס את הצד השני. מאידך, אין לפוטין או לזלנסקי יכולת אמיתית לוותר ולהרים ידיים. אם זלנסקי יזרוק את המגבת לזירה, ארצו תישאר תחת ההגמוניה הרוסית למשך שנים רבות והוא יודח, במקרה הטוב. אם פוטין יוותר, זה יהיה הסוף לשאיפותיו לקימומה של האימפריה הסובייטית וכנראה גם סופו האישי.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
למראית עין, נראה שהתיקו הזה משרת יותר את אוקראינה, אבל זו תמונה מוטעית. המערב ממשיך אמנם לתמוך משמעותית באוקראינה באמצעות נשק מתוחכם, תחמושת ואימונים, אבל הוא עדיין מסרב לשלוח חיילים לזירה. לפוטין, לעומת זאת, יש עדיין אפשרויות רבות להטיל לזירה נשק, תחמושת וחיילים וכמובן, עומדים לרשותו גם כמה וכמה כלי נשק שוברי שוויון שמשום מה הוא נמנע עד עכשיו מלהשתמש בהם.
פרשנים מובילים חוזים כי חוסר הפופולריות של המלחמה ברוסיה, בעקבות היקף האבידות בנפש וברכוש, לצד העול הכלכלי והחברתי הכבד של הסנקציות, עלולות לקומם את העם הרוסי נגד פוטין. נראה שגם תחזית זו לוקה בחוסר הבנה של ההיסטוריה הרוסית, הגדושה במנהיגים שגרמו לאבדות אדירות בקרב האוכלוסייה, מבלי לשלם את המחיר. חישובים אסטרטגיים שגויים של ג'וזף סטלין וצמרת הצבא שלו הובילו לתבוסות משפילות של הצבא הרוסי מול הצבא הנאצי הפולש, במבצע ברברוסה ב-1941. הרוסים איבדו שטחים עצומים וקורבנותיהם הגיעו למיליונים , עוד לפני תחילת הקרב על סטלינגרד. אבל, הרוסים מתפארים עד היום שהקשיים רק חיזקו את רוחו ונחישותו של הצבא והעם הרוסי, והובילו לניצחון היסטורי בסטלינגרד ואח"כ במלחמה כולה.
מכל זה ניתן להסיק שהעולם לא צועד כעת לקראת מלחמה כוללת. אבל, עדיין ניתן לראות תרחישים מסוימים שיכולים לגרום להחמרת המצב. תרחיש אחד הוא קריסה מהירה של צד אחד, שתגרור מהלך צבאי אגרסיבי או נואש מהצד השני. לדוגמא, קריסה רוסית שתכלול כוחות אוקראינים שיפרצו דרך לזפוריז'יה, חרסון והאזורים הסובבים אותם ויקימו ראש גשר משמעותי בחצי האי קרים. מצב כזה עלול לגרום לרוסים לפרוס נשק גרעיני (טקטי או אסטרטגי) כדי להחזיר את האיזון. דמיטרי מדבדב, סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, הזהיר שוב ושוב כי רוסיה לא תהסס להשתמש בנשק כזה, במידת הצורך. באופן דומה, קריסה פתאומית של הכוחות האוקראינים, שתוביל למצור על קייב, עלולה לגרום לארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו להכניס נשק חדש או אפילו להצטרף פיסית ללחימה (מה שמכונה "מגפיים על הקרקע") כדי להחזיר את האיזון. בכל אחד מהתרחישים הללו, ההידרדרות למלחמת העולם השלישית, אינה מופרכת ובהחלט לא שייכת למדע הבדיוני.
תרחיש נוסף יכול להיות ניסיון התנקשות בחייו של פוטין, מבפנים או מבחוץ. אירוע דרסטי שכזה, גם אם ייכשל, עלול לעורר שרשרת אירועים, בדומה לתוצאות ההתנקשות בחיי הארכי-דוכס פרנץ פרדיננד בסרייבו לפני כמעט 110 שנה, אירוע הנחשב לטריגר שהצית את מלחמת העולם הראשונה.
טעות קטלנית או חישוב שגוי של אחד מהצדדים עלולים אף הם לגרום לתוצאות שאף אחד לא התכוון אליהן. לדוגמא, סוללת נ"מ רוסית שתפיל מטוס קרב של נאט"ו, שחצה בטעות את המרחב האווירי הפולני וחדר לאוקראינה, עלולה לדחוף את נאט"ו להפעיל את סעיף 5 באמנת ההגנה של הארגון המחייבת את מדינות הארגון להגיב. באופן דומה, שגיאת מיקום בקביעת נקודת הציון המדויקת לטיל אסטרטגי רוסי ארוך טווח שתוביל לפגיעה קשה ולמספר נפגעים רב ביעד אסטרטגי, או בעיר מרכזית, של אחת ממדינות נאט"ו בקרבת אוקראינה, עלולה אף היא להביא להתערבות נאט"ו.
הצטרפות של מדינה נוספת למלחמה, עלולה גם היא להצית מלחמה רחבה יותר. במהלך החודשים האחרונים הצטרפו עשרות אלפי לוחמים זרים לשני הצדדים, חלקם כשכירי חרב וחלקם על רקע אידיאולוגי. רבים מהם שילמו בחייהם או נותרו פצועים. זהו מצב המזכיר את הבריגדות הבינלאומיות שלחמו למען כוחות המלוכה והרפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד (1936-39), מלחמה שהסתיימה חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. ככל שיימשך הקיפאון לאורך קווי החזית, אנו עלולים לראות מדינות אחרות המתערבות בלחימה.
בלארוס, בה הנשיא לוקאשנקו צידד ברוסים מלכתחילה, היא המועמדת המובילה. אבל גם צפון קוריאה היא בהחלט מועמדת אפשרית. בפגישתם בשבוע שעבר הציע הנשיא קים יונג און לפוטין עיסקאות לחידוש האמל"ח הרוסי ושיפורו. קים לא יזיל דמעה אם אלפים מחייליו ימותו על אדמת אוקראינה, כל עוד הוא יקבל תפקיד מרכזי יותר על הבמה העולמית. איראן, וידידים נוספים של רוסיה כנראה לא ישלחו חיילים, אבל הם עדיין עלולים להיגרר למלחמה, בנסיבות מסוימות.
מנגד, זה עדיין נשמע לא סביר שארה"ב ומדינות מערביות אחרות כמו בריטניה, גרמניה או צרפת ישלחו חיילים לאוקראינה. מאידך, לאור השנאה העמוקה והחשבונות הפתוחים שיש לכמה מדינות במזרח אירופה כלפי רוסיה, יש בהחלט סיכוי שאחת או יותר מהמדינות הללו לא יוכלו לעמוד בפיתוי להקיז דם רוסי וברגע שזה יקרה, הסבירות שמדינות אחרות יצטרפו למעגל הלחימה רק תגדל.
סין ניסתה עד כה להקרין מדיניות ניטרלית, אבל מאחורי הקלעים היא עוזרת לרוסים בדרכים שונות (בעיקר ע"י מסחר העוקף ומנטרל במידה רבה את עוקצן של הסנקציות המערביות). סין מבינה היטב שהמשבר הכלכלי העובר עליה קשור לפחות חלקית להידרדרות היחסים שלה עם ארה"ב וייתכן שהיא לא תרצה להחריף את המצב, אבל לא ברור שעימות הינו בהכרח גורם מרתיע עבור בייג'ינג.
במקביל, ההנהגה הסינית שוקלת כל הזמן את האפשרות של השתלטות על טאיוואן והנשיא שי ג'ינפינג יכול, בשלב מסוים, להציע לרוסים עסקה לפיה הם יתמכו בפלישה שלו לטאיוואן תמורת תמיכה סינית במאבק נגד ארה"ב באירופה. הצבא הסיני (הגדול בעולם) עומד להיכנס לשנה החמישית והאחרונה של תוכנית המודרניזציה הגדולה שלו ואם המלחמה באוקראינה עדיין תמשיך בשנת 2025, תרחיש כזה עלול להפוך לריאלי.
ישנם גם תרחישים שיובילו לסיום הסכסוך ולירידה בסבירות להתפשטותו להיקף עולמי. במובן מסוים, אוקראינה ורוסיה הוכיחו את יכולתן לשמור על הימנעות ממלחמה כוללת לאחר הפלישה לקרים ב-2014. שקט שנשמר עד 2022. אמנם זו לא הייתה הפסקת אש מלאה, ועימותים נמשכו כל העת בדונייצק ולוהנסק (שם רוב האוכלוסייה היא ממוצא רוסי אתני), אבל הסכסוך נשמר תחת שליטה, מה שמרמז ששני הצדדים מסוגלים להסכים להפסקת אש, כל עוד זה לא אומר הודאה בתבוסה.
משתנה נוסף בתהליך הוא דונלד טראמפ. אם הוא יחזור לבית הלבן, סביר להניח שהוא יקיים את הבטחתו להפסיק את הסיוע לאוקראינה וסביר שהוא גם יפעיל לחץ על בעלי בריתו בנאט"ו להפסיק את תמיכתן. בתרחיש כזה, האוקראינים ייאלצו להסכים במהירות להפסקת אש בתנאים קשים.
נראה כי הסיכוי להתרחבות המלחמה באוקראינה לכדי סכסוך כלל עולמי אינו גבוה בעת הזאת, אך הוא גם אינו אפסי. אבל, ככל שהלחימה מתמשכת כך גדל גם הסיכוי למהלכים שינבעו משגיאה או ייאוש של מי מהצדדים ולכן המתיחות גבוהה, ומדינות רבות באירופה ומחוצה לה מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן ונערכות לקראת אפשרות כזו.
ישראל שמרה עד כה על קו ניטרלי ונמנעה מאספקת נשק לאוקראינה על אף המשך אספקת נשק רוסי מתקדם לאירן. אם חלילה תחול הדרדרות במצב, ישראל תהיה חייבת לבחור צד ודי ברור במי היא תבחר. חמישים שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים צמד המילים "סבירות נמוכה" עדיין מעביר לנו צמרמורת בגב ולכן, ראוי שלמרות הסבירות הנמוכה תהיה גם ישראל מוכנה לתרחיש הקשה בו מלחמת רוסיה אוקראינה מתפתחת למלחמה גלובלית.
בועז גולני הוא פרופסור בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון החוקר נושאים שונים של חקר ביצועים יישומי. הוא שימש בשורה של תפקידי ניהול בטכניון וכן שימש כיועץ וחבר במועצות מנהלים של חברות וארגונים שונים.
תא"ל (מיל') יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD) ופרופסור בטכניון. שימש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המטה לביטחון לאומי (בפועל). הדעות המופיעות במאמר הן של הכותבים בלבד ואינן משקפות עמדה כלשהי של הטכניון.
