יש בחיינו רגעים, בהם האישי, המשפחתי, המקצועי והלאומי מתחברים יחד במעמד של התרגשות עצומה ומשמעות אדירה. חתימת חוזה שלב ההתנעה בעסקת המכירה של מערכת ההגנה מטילים, "חץ-3" לגרמניה, הוא רגע שכזה. שיאה של דרך ארוכה ורוויית-מהמורות, בה זכיתי לצעוד בשלושת העשורים האחרונים, יחד עם שותפיי, במאמץ–  להבטחת ביטחונה של מדינת ישראל מאיום הטילים הבליסטיים.

אני נזכר בקריאתו של נשיא ארה"ב רונלד רייגן לשתף פעולה כנגד איום הטילים הבליסטיים, בסוף שנות ה-80', שבעקבותיה יצאה מדינת ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, לדרך. התעשייה האווירית הציגה פתרון המבוסס על תפיסה ייחודית וחדשנית, שזכתה לביקורת מצד אלו שטענו שאין בה כל היתכנות פיסיקלית.

חרף המבקרים והמפקפקים, הצטיין החץ-1, מדגים טכנולוגי לבדיקת ההיתכנות, בניסוי שנערך בים התיכון. לא אשכח את הרגעים המתוחים בחדר הפיקוד, את הספירה החרישית לאחור ואת שלוש המילים שהוכיחו את צדקת דרכנו: "החץ פגע במטרה". 

מלחמת המפרץ, שפרצה כמה שנים לאחר מכן, המחישה את עוצמת האיום הנשקף לאזרחי ישראל.  בהובלת מנהלת "חומה" שהוקמה באותם ימים ובניצוחה של התעשייה האווירית, ובשילוב מיטב הכוחות ההנדסיים והטכנולוגים, הגדרנו את הנדסת המערכת והנחנו את אבני היסוד לתוכנית "חץ 2".

כמהנדס הראשי של תוכנית החץ, זכיתי להובילה בשלב המכריע של סדרת ניסויים מורכבים ומאתגרים, המתקיימת במקביל לייצור הסדרתי של מיירטי "חץ-2" – סיכון שנאלצנו לקחת בחשבון, אך בזכותו המערכת הגיעה למבצעיות ראשונית כבר בשנת 2000.

זמן קצר לאחר מכן, הוזמנתי במפתיע לבונדסטאג בגרמניה, כדי להרצות בפני חברי ועדת חוץ וביטחון על אפשרויות ההגנה מטילים בליסטיים. ברגעים האלו, הכול מתערבב. בועז המהנדס, שהוא גם בנה של שורדת שואה, אשר נותנת את ברכתה לנסיעה טעונה זאת. את הרצאתי חתמתי במילים: "תודה רבה על ההזדמנות שנתתם לי, שאמי שרדה את השואה, להציג מענה הגנתי לטיל שהמציא ד"ר וורנר פון בראון, במלחמת העולם השנייה". מחיאות הכפיים שקיבלתי היוו המחשה נוספת לידידות האמיצה בין ישראל לגרמניה– וגם סוג של סגירת מעגל אישית.

זיכרון חשוב נוסף מדרכה הארוכה של תוכנית החץ נוגע למידע משמעותי אותו קיבלנו בשעתו, שלפיו איראן מפתחת יכולת שתשנה את פני המערכה וכי עלינו למהר ולהקדים תרופה למכה. סיעור מוחות קדחתני מוליד פתרון חדשני ומתוחכם המשתלב במערך הקיים אך פורץ דרך בביצועיו כשהוא מאפשר יירוט בחלל. תוכנית "חץ-3" יוצאת לדרך. בתמיכת האמריקאים.

שנת 2019 הייתה משמעותית ביותר לפרויקט החץ. בתפקידי כמנהל חטיבת טילים וחלל, אנו יוצאים בהובלת משרד הביטחון הישראלי לניסוי במערכת "חץ-3" באלסקה שבארה"ב –שהסתיים בהצלחה מסחררת.

באותה שנה מתקיים ביקור משמעותי נוסף בגרמניה. ביקור משמעותי, החל במקרה ביום הולדתי. אני מתקבל בבונדסטאג בברלין ונפגש עם בכירים, מציג את יכולותינו ומגלה כי ברקע מתחוללת בגרמניה סערה, כשהמעצמה האירופית מחפשת מענה מיטבי נגד טילי תקיפה. ב-2022 עולה ה"חץ-3" בדיונים בין הממשלות, מידע עובר בין המדינות ו"חץ-3" הישראלי נבחר ככזה הנמצא בעליונות למול כל שאר הפתרונות. ממשלת גרמניה מבקשת מישראל לרכוש את המערכת, ולאחר שזאת נעתרת, מגיע בתוך מספר חודשים גם האישור האמריקני.

והנה הגיעה השעה. אנחנו כאן בברלין לטקס החתימה. בכירי מערכת הביטחון הישראלית כאן ובראשם שר הביטחון ומנכ"ל משרדו, ולצידם גם יו"ר התעשייה האווירית וגם אני, מנכ"ל החברה שהתחיל כמהנדס בתוכנית "חץ" הראשונה, וסוגר מעגל ומצרף לפן הלאומי, הטכנולוגי והמבצעי, גם פן אישי. קשה להפריז בגודל המעמד ובמשמעותו ההיסטורית: אנחנו הישראלים, בניהם של הדור שכמעט והוכחד בשואה, חותמים חוזה לאספקת מערכת "חץ-3" לגרמניה האחרת, מענה הגנתי לאיום הטילים הבליסטיים שהומצא על ידם, בדמות הטיל  V2 במלחמת העולם השנייה.

מכורח המציאות בה אנו חיים, ובזכות יכולותיהן פורצות הדרך של התעשיות הביטחוניות בישראל, יכולה היום מדינת ישראל לספק הגנה לגרמניה, בעלת בריתנו וידידתנו. סגירת מעגל במלוא מובנה ועוצמתה.