לא אהבתי את החלטתו של השופט יצחק עמית, שדחה ערעור שהוגש על החלטה של בית המשפט לעניינים מנהליים. הוא נראה כמי שמהלך על שכבה של ביצים שעלולות בכל רגע להישבר תחת כפות רגליו.
אירועי יום כיפור הוכיחו שוב: העיתונות שלנו היא שורש כל רע | קלמן ליבסקינד
סערת כיפור פגעה במחאה? זה מה שחשבו גולשי מעריב | ומה דעתכם?
לעצם העניין לא רצה השופט עמית להתייחס. הוא הסתפק בנימוקי־סתם דיוניים כדי לדחות את הערעור על האיסור להתפלל עם מחיצה בין גברים לנשים בכיכר דיזנגוף בתל אביב - כמקובל זה אלפי שנים.
גם שני חבריו לכס המשפט מילאו פיהם מים, למרות שאחד מהם, חאלד כבוב, ידע שהאיסור שהוטל על יהודים להתפלל תוך הצבת מחיצה מפלה אותם, לכאורה, לרעה לעומת מוסלמים שמתפללים במרחב הציבורי באותה הדרך.
זאת הדרך שבה יהודים ומוסלמים מתפללים מזה דורות - ואין בה כל השפלה של נשים. גם הן רוצות ב”הדרה”, כביכול. המושג “הדרת נשים” מתייחס בכלל להדרה בכפייה - ולא להפרדה מרצון ומתוך כבוד הדדי. לדרך שבה יהודים מתפללים בבתי הכנסת יש הסברים הלכתיים - ואם היא מתקיימת באותו האופן גם בפרהסיה ביום שבו המתפללים מבקשים להתייחד עם חטאיהם, מה הפסול בכך? מדוע תפילה בדרך הזאת פוגעת ברגשותיהם של מי שלא רוצים להתפלל כך, או במי שלא רוצים בכלל להתפלל?
נולדתי בתל אביב וכל חיי אני מתגורר בה. גם ילדיי גדלו בה – ושניים מנכדיי למדו באותו בית ספר שבו אני למדתי. אני זוכר שלחצר בית הספר הזה הובאו גברים שנעצרו בידי שלטונות המנדט הבריטי. היה זה כאשר על עירי האהובה הוטל עוצר בידי מי שמנעו בכוח הזרוע עלייה חופשית של יהודים לארץ ישראל. גם לאחר שנתגלו ממדי השואה. תל אביב הייתה במרכז המאבק. מנחם בגין, מפקד אצ”ל, הסתתר בין בתיה. אברהם (יאיר) שטרן, מפקד לח”י, נרצח באחת מסמטאותיה. בשכונותיה גדלו לוחמים רבים.
דא עקא, בימים אלה זאת כבר לא העיר שבה התקיים פלורליזם של ממש. שאזרחיה, כולם ללא יוצא מן הכלל, נהנו מליברליזם. פרחחים ממלאים את רחובותיה במצעדים. תושבים חובשי כיפה ועטויי טליתות נרדפים, משל היו בגלות.
בתי כנסת הפכו לזירות של זמבורות ומגבירי קול כדי להפריע את שלוות המתפללים בהם. שרים וחברי כנסת “נדרשים” לעבור למקומות מגורים אחרים, בשל הצקה לילדיהם. בתי האולפנה הפכו לבמות של הסתה – וסתימת פיות של כל מי שחושב אחרת. חגי ישראל, כמו גם השבת, נרמסים. תושבים רבים הפכו - מחשש שמקום עבודתם ייפגע או שילדיהם יסבלו מהשפלות - למעין “אנוסים” בעירם שלהם.
ראיתי את זה קורה כבר בתחילת דרכם של המוחים למיניהם. תחילה הם פעלו, כביכול, נגד השינויים במערכת המשפט - אבל מהר מאוד המאבק הפך להרבה יותר נרחב והיום אין הם מסתירים עוד את מטרותיהם: ביטול ייחודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית – וטשטוש חזונם של האבות המייסדים. המסיכות הוסרו.