לאחרונה פורסם כי רשות שוק ההון דורשת ופועלת לשינויים בביטוח הסיעודי. מילים מכובסות לכוונה לגנוב עוד קצת מהכספים שחסכו במשך שנים רבים מאזרחיה הוותיקים של ישראל כדי שישמשו אותם ביום סגריר. מהלך זה של משרד האוצר מתווסף לגזל המתמשך של דמי הביטוח הלאומי שמיליונים שילמו משכרם (לעתים הנמוך) כדי לבטח את איכות חייהם לאחר גיל פרישה מהעבודה המסודרת.
לאחרונה פגשתי רבים מחבריי ללחימה במלחמת יום הכיפורים במלאת 50 שנים לאותה מלחמה ארורה שגבתה קורבנות כה רבים. הופתעתי לראות כי רובם, בני 70 פלוס, נאלצים כיום לחיות מקצבת אזרח ותיק שמגיעה ביום טוב לכ־2,000 שקלים לחודש, סכום המחייב אותם לבחור בין תרופה לפרוסה. במשך שנים הם חשבו כי הניכויים משכרם לביטוח לאומי או לקצבת סיעוד דרך קופת החולים שלהם יאפשרו להם לחיות בכבוד וברווחה יחסית ברבעון האחרון של חייהם, ולא העלו על דעתם כי החיסכון יילקח מהם בתואנות שונות ויועבר למימון סקטורים שהם חביבי מקבלי ההחלטות.
היעלה על הדעת שרשות שוק ההון תחליט באופן חד־צדדי להקטין פיצוי על נזק לרכב או לדירה למשל באמצעות צו מנהלי? מסתבר שמשרד האוצר למד מטובי הכייסים בעולם כיצד להכניס ידו לכיסם ולארנקיהם של האזרחים המבוגרים בחברה מתוך תקווה כי בגלל הגיל אלו לא ירגישו בגזל או שלא יהיה בכוחם להתנגד למהלך.
במהלך הקורונה ידעה הממשלה להשתמש בסלוגן הנפלא והמרגש “שמרו על סבתא וסבא”. מסתבר כי הוגי הסיסמה התכוונו לדרישה מהנכדים והילדים לא לבקר אצל הסבתות והסבים כדי לשמור על בריאותם. אכן המלצה נוגעת ללב של הממשלה שלא עלתה לה אפילו שקל אחד. אבל לדאוג שלסבתא ולסבא יהיה כסף להתחיל את השבוע ואולי גם לקנות שי קטן לנכדים, שלא לדבר על תשלום עבור הררי התרופות? זה לא על סדר יומה של הממשלה. נהפוך הוא. נקצץ בתשלומים, לא נעדכנם בהתאם להסכמי השכר במשק ואפילו נקטין את החזר ההוצאות על טיפול בית סיעודי, וכל זאת על אף שמדובר בכספים השייכים לוותיקים.
יש פתרון לאזרחים הוותיקים שיתאים למדיניות הממשלה: להירשם לישיבה ולהפוך לאברכים זכאי קצבה או אולי למחוק את עברם הצה”לי ולהפוך למקבלי דמי קיום שיוענקו למי שלא משרתים בצה”ל. יכול להיות שכדי להיכנס לסדר העדיפויות של שר האוצר סמוטריץ’ כדאי לאזרחים הוותיקים לעבור להתגורר מעבר לקו הירוק ולזכות בסיוע מיוחד ועודף למתגוררים באזורים אלו, או אולי להקים גרעין תורני בתל אביב ולזכות בסיוע ממשלתי כדי להפיץ תורה ברבים.
אומנם אין בעשרת הדיברות מצוות כיבוד סבא וסבתא, אבל אי אפשר להפוך לסבא או לסבתא בלי להיות אב או אם ובכיבודם מצווים כולם, גם השרים חובשי הכיפות בממשלה.
אז רבותיי, שרי ממשלת ישראל, כבדו אותנו, האזרחים הוותיקים, ותפסיקו להתעלל בנו ולגזול חסכונותינו. הגדילו את קצבת האזרח הוותיק, הסירו ידיכם מהביטוח הסיעודי ושמרו על סבתא וסבא שהם הורי ההורים של כולכם. אני מאחל לכולכם אריכות ימים ודעו כי יבוא יום וגם אתם תהפכו לאזרחים ותיקים, כי כפי שאמי נהגה להגיד: “מי שלא רוצה להזדקן צריך למות צעיר”. יבוא היום שבו גובה קצבת האזרח הוותיק וקצבת הסיעוד יהיו משמעותיים לגביכם. על אף ניגוד העניינים העתידי שלכם לכאורה, שמרו עלינו ותנו לנו להזדקן בכבוד.
הכותב משמש כמזכ"ל מחנה ותיקי ישראל