קשה לשמוע את אמרות הרהב הבאות מהממשלה ומדובר צה"ל כמו "צה"ל חזק", "אנו ננצח", כש־700 משפחות כבר איבדו את יקיריהן וכשכל המיליונים שצפו בהתפתחות הלוחמה בבוקר יום שבת ראו מול עיניהם שצה"ל לא היה שם, שלא נפרשה שום הגנה על עוטף עזה; שמפקדת אוגדת עזה נכבשה; וכאשר תושבים הנצורים בבתים ובממ"דים זועקים ומשוועים לעזרה גם 14 שעות לאחר שהתבצרו וגם יממה שלמה.

משפחות הנעדרים מפורקות: "שמעתי מעל הבנות מטווח ברווזים, מאז הן לא ענו"

7 באוקטובר הוא הפרל הרבור של מדינת ישראל. אומנם לא הרסו אוניות ומשחתות ולא טורי מטוסים, אבל טבחו בנו והרגו בנו על שום היעדר מוכנות בסיסית של הצבא מול חזית גבולה של עזה. והכל מחמת פיתוח קונספציה שגויה, מרגיעה ומקרינה ביטחון עצמי, שעל פיה החמאס אינו מעוניין בהסלמה. הקונספציה השגויה הזו החלה באוגדת עזה ועלתה למעלה לכל שרשרת הפיקוד של צה"ל ומשרד הביטחון. מאות אזרחים, שוטרים וחיילים שילמו בחייהם בגלל אותה קונספציה אווילית וחוסר יכולת מפחיד של הערכת מצב בדרגי הפיקוד. וכבר מגיעות אלינו שמועות מחרידות, שכוח גדול נלקח מעוטף עזה והועבר לשטחים.

במשך שנים הממשלה מפתחת תפיסת עבודה שלפיה כדאי לשמור על השקט עם חמאס - וכך גם נתנה לו להתפתח ולהכין את המתקפה הנפשעת בהיקף שאיש לא צפה לו.

והבה נפסיק להאשים את המודיעין. לא תמיד יש מודיעין. אכן היה טוב אם היה מודיעין, אבל בהיעדרו אין זה אומר שמותר לנהוג על פי תפיסות עבודה הגובלות בהפקרות. איפה היו המפקדים והחיילים שהיו אמורים להגן על התושבים בעוטף עזה? על זאת יהיה צורך לתת תשובה מהירה ברמת שר הביטחון וברמת הפיקוד הבכיר בצה"ל.

באיזשהו מקום, גם כשבונים קונספציה שגויה, חייבים להבין שנדרשת היערכות כלשהי, כוננות, למקרה שהקונספציה כוזבת. אם היו כוחות, היה אפשר לנהוג בתבונה, היה אפשר לחסום חלק מחדירת המחבלים וגם היה אפשר לחסום את נסיגתם עם בני ערובה ישראלים. אבל הכוח לא היה שם.

מאות אלפי מילים נכתבו ונשפכו על מסקנות יום הכיפורים, וזה היה בזבוז מוחלט, שכן שום מסקנות לא הוסקו כדי להעניק ביטחון לתושבי עזה. במלחמת יום הכיפורים השלכנו יהבנו על תעלת סואץ. ב־7 באוקטובר האמנו בגדר האבן הגבוהה ובמחסומי התיל.

אכן ברור לכל שיש צורך בשינוי מדיניות ושיש צורך בשינוי רמת החשיבה. מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית אנו לא עוסקים ברצינות במאבק בפשיעה הגוברת ובהענקת ביטחון ליישובים בעוטף עזה, אלא יותר בהגברת כוח המשילות של הממשלה ושריה.

ורק שדבר אחד ממשלת ישראל לא תעשה - בריחה אל ועדת חקירה נוספת. ועדות אלה מוקמות, מתאמנות בהשהיית עבודתן - ומסקנות ברורות לעיני כל מתמסמסות, נדחות ונטחנות שם במשך שנים.