היה נס לו הקרע בעם, איום הסרבנות והאנדרלמוסיה הכללית לא היו מביאים את חמאס למסקנה שנפתחה עבורם שעת כושר להתגרות בישראל. אבל נס לא קרה לנו. אולי בכל זאת שביב של נס, כשרואים את מאות התל אביבים שעומדים בתור לתרום דם ואת עשרות אלפי אנשי המילואים שנוהרים ליחידותיהם - ומתחילים לראות את אופק האחדות.
ישראל במלחמה | יותר מ-100 גופות בבארי; חמאס מאיים בהרג החטופים
נס על הגבול: כמעט נחטפה לעזה, והצליחה להימלט עם ילדי שכניה
בשעת כתיבת שורות אלה, וגם בזמן פרסומן, המערכה עוד רחוקה מלהסתיים ועוד אין מקום למסקנות, ויש גם אפשרות של זירות נוספות, ומה שעומד עכשיו באופן מיידי בפני הממשלה - נקווה המורחבת - הן החלטות גורליות ומורכבות בעלות מימד קשה במיוחד לגבי המשך המלחמה. גם עכשיו יש מקום להערות ושאלות. ראש הממשלה, שר הביטחון, ראש המוסד וגורמים אחרים הזהירו במשך שבועות ארוכים שאנחנו עלולים לעמוד בפני תוקפנות, ייתכן רב־חזיתית, כבר בזמן הקרוב.
איך להסביר, אפוא, את מה שנראה ככישלון מודיעיני כה קשה, הן אסטרטגי והן טקטי, בנוסף לקריסת הקונספציה הטכנולוגית בקשר להגנה על הגבול? את הכשל הצבאי, התכנוני והביצועי ראינו בטלוויזיה. גם את הצבא החזק ביותר - וצה”ל הוא אכן חזק - צריך לדעת להפעיל.
יש מי שמשווים את התקפת הפתע של חמאס ל”הפתעה” במלחמת יום הכיפורים, אך במלחמה ההיא לפני 50 שנה לא הייתה כלל הפתעה, אלא הסתרה נפשעת ושחצנית של מידע מודיעיני שהצביע באופן ברור וחד־משמעי על כוונת מצרים לפתוח במלחמה, מעיני ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ”ל. המחדל אז היה של ענף אחד באגף המודיעין - והפעם לכאורה היה מחדל של קהילת המודיעין כולה. כאמור, אין מקום למסקנות חפוזות, אבל אם תעלה דרישה להקמת ועדת חקירה על הנסיבות שהביאו למלחמה ובראש ובראשונה לגבי סוגיית המודיעין הלקוי ושלביה הראשונים, על הדרג המדיני להתייחס לכך בברכה ואפילו ליזום את הקמתה.
הידיים הן ידי חמאס, אך העקבות מובילים לטהרן ואת התובנה הזאת יש להדגיש ולהחדיר בכל האמצעים למודעות הבינלאומית ובפרט לזו של הממשל האמריקאי, שכן טהרן היא חלק אינטגרלי מההיערכות הגיאופוליטית בראשות סין ורוסיה נגד העולם המערבי כולו. עם זאת, ההתייצבות החד־משמעית של ארצות הברית בראשות הנשיא ביידן לצד ישראל ושיגור הכוח הימי האמריקאי לחופי המזרח התיכון הם התפתחות אסטרטגית ממדרגה ראשונה.
אף שעולות שאלות, כמו, למשל, האם התוקפנות הרצחנית של החמאס ושותפיו השאירה רושם כלשהו על אותם 22 סנטורים דמוקרטים, כולל שני יהודים, שקראו להתנות מהלכים אמריקאים למען ישראל ב”פתרון” שתי המדינות (קריאה שגם כמה גורמי שמאל בישראל הצטרפו אליה) והאם התייחסו לכך שמדינה פלסטינית עכשיו פירושה מדינת חמאס גם בגבולה המזרחי של ישראל?
כאמור, הנהגת ישראל תעמוד בשבועות הקרובים בפני החלטות מכריעות - בראש ובראשונה, לגבי ניהול המלחמה עד לניצחון - אך גם באשר להשלכות המדיניות והגיאופוליטיות של המערכה. ישראל, לא בפעם הראשונה אך כעת ביתר שאת, תצטרך להחליט אם וכיצד לשים סוף למשטר חמאס בעזה.
פעולת חמאס בהנחיית איראן גם כוונה לחבל בצעדים לקידום הנורמליזציה בין ישראל לעולם הערבי, והנוסח התקיף של דברי הנשיא ביידן נועד להבהיר לכל הנוגעים בדבר שארצות הברית איתנה בתמיכתה במהלך - ולכך חשיבות מיוחדת מפני שסעודיה וכן שותפותינו ב”הסכמי אברהם” יקבעו את עתיד יחסיהן עם ישראל הן בהתאם לעמדה האמריקאית והן בהתאם לנחישותה של ישראל במצב הנוכחי.
חמאס סיפק לנו במחיר דמים יקר שיעור שרבים שכחו: הנושא החיוני האמיתי היחידי הוא הביטחון וכל השאר, חשוב ככל שיהיה, בא אחר כך. לקח זה חייב להיות חקוק בראשם של ובלבם, הן של מחרחרי ההפגנות והמחאות והן של להוטי הרפורמה המשפטית.