ארצות הברית התייצבה בנחרצות לימינה של ישראל. התיעוב העמוק מההתקפה הרצחנית של החמאס ניכר בכל התייחסות של גורם אמריקאי בממשל, בקונגרס כמעט ללא הבדל בין הדמוקרטים לרפובליקנים ובתקשורת. הנשיא ביידן - בהצהרות ובשיחות הטלפון עם רה"מ נתניהו – מוביל מהרגע הראשון קו ברור של תמיכה בישראל ובזכותה להגן על עצמה ועל אזרחיה.
היום הרביעי למלחמה: חוסלו בכירים בחמאס; מטחים כבדים לעבר גוש דן והשפלה
תמונות הזוועה נחשפות: צה"ל התיר כניסה של תקשורת זרה לקיבוצי העוטף
במקביל, הממשל מסייע לישראל באספקת מערכות נשק, תחמושת התקפית וכן מיירטים שהיא זקוקה להפעלת מערכות "כיפת ברזל" ומשקיע מאמצים כדי להעביר מסרי הרתעה ברורים לאיראן ולחזבאללה, שלא לנצל את ההזדמנות כדי לפגוע בישראל, כולל על ידי שינוע לאזור של נושאת המטוסים USS FORD, יחד עם קבוצת התקיפה המלווה אותה. בשונה מהתנהלות אמריקאית במבצעים קודמים מול עזה, הממשל מיהר להדגיש כי הוא מגבה את ישראל ומעניק לה אשראי מלא להגיב נגד החמאס, במשתמע בעת הנוכחית ללא מגבלות. יתר על כן, הנשיא ביידן מוביל אישית מאמץ להבטיח תמיכה בינלאומית בישראל ובצורך שלה להגיב.
ההודעה המשותפת שפרסמו נשיאי ארה"ב וצרפת, קנצלר בריטניה ור"מ בריטניה הכוללת התחייבות לפעול כדי להבטיח שלישראל יהיו "את כל היכולות להגן על עצמה", ממחישה כי לפחות במערב יש לישראל לגיטימציה להגיב על מעשי הזוועה שבוצעו נגד אזרחיה. ואכן גם מדינות אירופה שנוהגות לעיתים קרובות לבקר את מדיניותה של ישראל מול הפלסטינים מבינות כי התנהגות החמאס אינה מותירה לישראל ברירה אלא להגיב בחריפות יתרה.
עם זאת, ולמרות העמדה החד משמעית הזו, שעון החול המדיני השברירי יכול להתהפך באבחה אחת. לכן יש לקחת בחשבון כי כל עוד יבין הממשל האמריקאי כי יש לישראל תכלית אסטרטגית ברורה וברת ביצוע וכי היא מצליחה במימושה הוא ימשיך לפעול כדי להבטיח שיש לממשלתה מרווח נשימה לממש את התוכניות שלה מול החמאס. הממשל צפוי גם לייחס חשיבות להבנה כי המהלכים זוכים לקונצנזוס בישראל וכי ממשלתה מתמקדת במאמץ העיקרי וזונחת כל ניסיון לקדם צעדים שאינם זוכים לתמיכה מלאה בציבור.
מוקדם עדיין לדבר על תרחישי הסיום של המלחמה הנוכחית וספק האם הממשל עצמו גיבש כבר בשלב הזה את היעדים המבוקשים מבחינתו, אך נראה כי בכל מקרה הוא ישאף כי המציאות שתיווצר תשתלב ככל האפשר בחזון המדיני של שתי המדינות ובכלל זה חיזוק הרשות הפלסטינית ותבטיח את המשך יחסי הנורמליזציה בין ישראל למדינות הערביות ואולי אף את המשך המאמצים להרחבתם גם לסעודיה. נדמה שאין אפשרות להתייחס לתמיכתו הברורה של הממשל בישראל בימים אלה, מבלי להזכיר את הקולות הרבים כאן בחודשים האחרונים שפקפקו במידת מחויבותו של הנשיא ביידן לביטחונה ורווחתה.
רבות דובר על משבר ביחסים בין שתי המדינות ואפילו נרמז שאולי על ישראל לגוון את משענות התמיכה שלה. תגובתה "המאוזנת" של סין ורוסיה לפעולת החמאס לעומת תגובתה הנחרצת של ארה"ב, לא מותירה ספק לגבי היותה בת הברית והמשענת האסטרטגית היחידה של ישראל.
גם אם ישנם חילוקי דעות והן לא ייעלמו לאחר שוך הסערה, הנשיא ביידן היה ונותר ידיד אמת של ישראל ומנהיגה של מדינה שתמשיך להיות מחויבת לביטחונה. עם זאת, האחריות לשימור היחסים המיוחדים עם ארצות הברית כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי שלה מוטלת בראש ובראשונה על ממשלת ישראל ואין לקבל זאת כמובן מאליו כי לעולם חוסן. למדיניותה ולהתנהלותה של ישראל תהייה השפעה מכרעת על היכולת של ארה"ב לשמר גם בעתיד את מידת המחויבות שמפגין בימים אלה הנשיא ביידן וממשלו.
אלדד שביט, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון (INSS) באוניברסיטת תל אביב. אל"מ במיל' לשעבר בכיר בקהילת המודיעין