מלחמת לבנון השנייה הכניסה את נסראללה ומקורביו לבונקר למשך 17 שנים. נראה לי שמלחמת “שמחת תורה” הכניסה לבונקר את שרי ממשלת ישראל שאיבדו כל יכולת תפקוד. גם ראש הממשלה, אשף הנאומים לאומה (חזק בדיבורים וחלש מול חמאס), נאלם דום. כל תפיסתו וגישתו קרסו במחיר נורא של 1,300 קורבנות. מסתבר שלא רק תפיסתו הביטחונית צללה לתוך נחלי הדם, אלא גם גישתו הכלכלית צנחה ממרומי מלונות היוקרה שבהם הוא מתאכסן למצולות חייהם החדשים של שורדי ניר עוז, בארי, שדרות ויתר יישובי העוטף שנותרו חסרי כל וחסרי עתיד עם פצע ענק בלבותיהם.
במחדל המדיני והביטחוני אעסוק בזמן אחר. אתמקד רק בתחום הכלכלי והאנושי. מסתבר שכדי לקבל מעט רגש אנושי ולא רמבואיזם של נהרוס, נחסל וכיו"ב קלישאות, יש לפנות ל"צורר” ישראל (כך לפי חלק גדול משרי הממשלה), ג’ו ביידן שמו, שלימד את צמרת המדינה אמפתיה מהי וציונות מהי.
לא רק אמפתיה נדרשת בימים אלו, אלא גם סיפוק צרכים בסיסיים של חלק מהאזרחים. וגם זה איננו. את תפקיד הממשלה לדאוג לאזרחיה נטלו אנשים שכונו אנרכיסטים ופריבילגים, כמו חברי הלוחמים להצלת ישראל ב־1973 ובכירי ההייטק הישראלי, ששולחים ציוד לחיילי מילואים שגם מימון המיגון שלהם עבר את אותה דיאטה, ומזון לשורדי הטבח בעוטף עזה וסיוע ראשוני לניצולים.
מסתבר שטיפוח שנאה לסקטור הציבורי שהביאה לייבוש נותני השירות לציבור מתנפץ לנו עכשיו בפנים. מסתבר שהאיש השמן שעבר דיאטה חריפה אצל נתניהו וחבריו ומזונו עתיר הקלוריות הועבר ומועבר למשרדי ממשלה עתירי שרים חסרי יכולת ולמגזרים לא יצרניים, התמוטט מתת־תזונה ומאפיסת כוחות וריסק תחתיו את האיש הרזה.
אז לידיעת תומכי גישת פורום קהלת ומצדדי גישת האיש השמן והאיש הרזה: רופאים, כבאים, שוטרים, חיילים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים הם האיש השמן ובלעדיהם חייו של האיש הרזה לא יהיו חיים, אם בכלל יחיה. ישנם תחומים שהרצון הטוב לא ערוך להחליף את הממשלה, כמו תחום החינוך. שר החינוך יואב קיש מקשקש באולפנים על טקטיקות לחימה ורק לא עוסק בענייני משרדו. רק לפני זמן קצר מערכת החינוך עבדה בלמידה מרחוק, אך רק היום אפשרות זאת הוכנסה לפעולה.
אני עדיין מחפש בממשלה את המלך חוסיין הישראלי שיכרע על ברכיו מול משפחות העוטף ומבלי מסיבת הטבע ויתנצל על ההפקרה, על חוסר האונים ועל הפרת החוזה בין עם לממשלתו המתבסס על ביטחון לפני הכל. מחפש ולא מוצא, ויודע לדאבוני שלא אמצא. ביידן וחוסיין אין כאן. אז לפחות מישהו שייסע למלונות המפונים, ידאג להם לבגדים (עם או בלי אישור החשב הכללי), יחבק, ילחץ יד ובין היתר יביא מוצץ, טיטול או מטרנה שהושארו בבית השרוף.