שוב ישראל נמצאת במערכה חדשה, ושוב היא צריכה להתמודד לא רק עם המלחמה אלא גם עם גל של אנטישמיות וגינויים אנטי-ישראלים בחו"ל. קיימת בעיה של חוסר בהסברה ישראלית בחו"ל, כאשר בישראל יש משאבים רבים של אזרחים שמוכנים ורוצים להתנדב, יש כתבי תקשורת שמפוזרים בכל העולם שיכולים לפרשן בערוצי הטלוויזיה המקומיות ולהסביר מה קורה בארץ, יש יהודי עולם שרק רוצים לפעול אבל לא ניתנת להם תמיכה בכדי לעשות כך.
הפלסטינים יודעים היטב כי חוץ מהתעמולה ברשת החברתית יש להם המון פעילים מסביב לעולם שמוכנים ברגע אחד לגייס אנשים להפגנה, רבים שמגיעים להפגנות כאלו אפילו לא יודעים על מה הם מפגינים, כגון אנשים מקהילות להט"ב שקוראים לשחרור פלסטין מבלי להבין שאם הם היו חיים בפלסטין היו הורגים אותם בשל נטיותיהם המיניות, או כוכבי פורנו כגון מיה חליפה.
אם מסתכלים ברשת אנו רואים כל יום תיעדים חדשים שהפלסטינים מוציאים לכאורה מעזה למרות שאנו רואים שהם לא מהרצועה, לפי דוחות של ארגונים כמו Stand with us ו-Honest reporting ו-Monitor, שעושים עבודה מרובה להראות שמדובר בפייק.
בישראל חייבים להביא יום-יום סיפורים של משפחות החטופים והנרצחים על מנת שאלה ידברו על יקיריהם עם דגש על כך שיקיריהם הם אזרחים/ילדים.
המלחמה הזו מתנהלת לא רק בארץ אלא גם בחו"ל, כך אתמול יצאתי לסיבוב במרכז העיר מנצ'סטר ונתקלתי בהפגנה פרו-פלסטינית שהתארגנה בספונטניות. בנוסף, אני מגיע לתחנת הרכבת ורואה שוטרים שמאבטחים את בחורי הישיבות שהיו בדרכם חזרה ברכבת לישיבה שלהם בגייטסהד. הקהילה היהודים מאובטחת ביתר שאת.
מעבר לזה, גולשים אנונימיים עלו על דף של ישראלי, מבעלי פיצרייה מקומית, והתחילו לתת לו סיקורים רעים בכדי להוריד לו הדירוג, חנויות בלונדון עברו התעללות והשחתה, ובאופן כללי רואים במכללות אנשים יהודים מפוחדים. בפגישה שערכתי אמש בברדפורד, אזור הידוע כי מתגוררים בו מוסלמים רבים, נאלצתי להוריד את שרשרת מגן הדוד שלי למען ביטחוני האישי.
ראיתי פוסט של בכיר במשרד החוץ שדיבר על אחד הנרצחים, שורד שואה ואמר - "הבטחנו Never Again", והמחשבות שלי, ממה שאנו רואים בתפוצות, מסתכמות בכך זה שחובה מיד על הממשלה להגיע לתוכנית סדורה על מנת שזוועות העבר לא יחזרו.