המלחמה כעת מתרכזת בעיקר בחזית הדרום אך זירה נוספת חשובה נמצאת במרחב הווירטואלי - הקרב על התודעה ועל ההסברה וההתמודדות עם תנועת החרם על מדינת ישראל, ה־BDS. זהו קרב שמתנהל בזירות נרחבות, וכולל אנשים נאורים ומלומדים, חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות המובילות בעולם כגון הרווארד ואוקספורד ובעוד מאות מוסדות אקדמיים אחרים. מאוד קשה להילחם בהם, אך המשימה אינה בלתי אפשרית, בטח עבור הסטארט־אפ ניישן.
הטבח ביישובי העוטף: "שחטו אותנו בבתים, בלי הכרעה - ישחטו גם אתכם"
מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” ולנוכח הזוועות שהתרחשו בדרום, נשמעו הרבה מאוד קריאות בעד מדינת ישראל אך הן הולכות ומתמעטות ועתה מתרבות הקריאות לגנות את ישראל ויש אף גילויי תמיכה בחמאס. במרחבים הווירטואליים ניתן לראות פוסטים רבים המצדדים בחמאס, ובאוניברסיטאות ברחבי העולם סטודנטים יהודים וישראלים חווים פחד ממשי ואף סובלים מחרמות, כולל מצד הסגל האקדמי. תנועת ה־BDS וארגוני סטודנטים ברחבי העולם מגנים את ישראל על לוחמנותה כלפי חפים מפשע המתגוררים ברצועת עזה. מבחינתם, ישראל היא זו המבצעת פשעי מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית.
יש לציין כי גם בישראל כבר שמענו על סטודנטים שהביעו תמיכה בחמאס. אוניברסיטאות חיפה, תל אביב ואריאל שלחו מאות מכתבי השעיה לסטודנטים שהביעו ברשתות החברתיות תמיכה בחמאס. למרבית הפליאה, סטודנטים שחיים בעולם נאור ומודרני ונהנים מפלורליזם ודמוקרטיה, מגנים את ישראל וקוראים לתמוך בארגונים רצחניים שכל מהותם גזענות. איך זה קורה? פשוט מאוד, משום שהתעמולה של חמאס עוצמתית ומחלחלת, זאת לעומת ההסברה הרפה של ישראל.
על ישראל לסמן זירת מלחמה נוספת - הקרב על התודעה ועל ההסברה העולמית, כי שם אנחנו מפסידים, ובגדול. עלינו לגייס את כל כוחותינו באקדמיה, בהסברה וברשתות החברתיות כדי לנצח. במקום לומר “למחוק את עזה”, להגיד “למחוק את חמאס”. יש להדגיש את המסדרון ההומניטרי שניתן לתושבים, להזכיר את העסקת הפועלים בישראל שנועדה לסייע לקיומם ואת הטיפולים הרפואיים שתושבי הרצועה קיבלו בארץ. הפעילות צריכה להתמקד בזירה הדיפלומטית, האקדמית והאזרחית כאשר ההסבר הטוב ביותר הוא האמת. איתה עלינו לצאת לעולם ולהסביר שאנחנו פועלים מול ארגון טרור רצחני שהפך את תושבי רצועת עזה למגן אנושי, ושהמלחמה שלנו היא לא מול תושבי הרצועה אלא כנגד אויב משותף - חמאס. המלחמה הזו היא צודקת וקשה.