בעיתונות הבין לאומית הופיעה השבוע ידיעה שארצות הברית תבעה מטורקיה לגרש את פעילי החמאס משטחה לאחר שראשי הארגון הרצחני נראו צוהלים בעקבות מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר כשטורקיה מודיעה על גירוש המחבלים לאלתר. עוד קודם לכן נמסר שארצות הברית לחצה על קטאר שתפעל לשחרור החטופים שבידי חמאס, מה שהביא לשחרורן של שתי חטופות אזרחיות ארה"ב, לא היבול שאמריקה וישראל מצפות לו, אך מצד שני זה לא הישג קטן כשמדובר בארגון רצחני שלא נותן מאומה בחינם.
במקביל נודע כי הממשל האמריקאי לחץ על ישראל לאשר את כניסת הסיוע ההומניטארי לעזה בצורת 15 משאיות מזון ותרופות, מה שגרם לישראלים רבים לעקם את אפם מאחר והם קיוו כי בתמורה יוכנסו אנשי הצלב האדום לתאי החטופים ברצועה. בכך, עיקרה ארצות הברית את הרעיון ללחוץ על ראשי החמאס במצור מתמשך שיוביל לכניעה או לפחות לשחרור מספר חטופים, כאשר ישראל הרכינה ראש והסכימה. בטרם התאוששו בישראל מהלחץ בנושא המזון והתרופות, התבשרנו על מוקד לחץ חדש: ארה"ב דורשת מישראל להשהות את המהלך הקרקעי בעזה שכן מתנהלים מגעים לשחרור חטופים נוספים.
שרשרת הלחצים שהציגה המעצמה החזקה בעולם בתוספת הפגנת הכוח הבלתי רגילה בדמות שלושה נושאות מטוסים ופיקוד הצי השישי בקרבת חופי המזה"ת, היא אמירה אמריקאית ברורה וחדה שטומנת בחובה גם מורכבויות לא מעטות - הנה, שבנו לזירה על כל המשתמע מכך.
מודעים לפוטנציאל הנפיצות החליטו הנשיא ביידן, מזכיר המדינה בלינקן ושר הביטחון לויד אוסטין לאתגר את איראן ובעיקר להזהירה מפני מעורבות בעימות ישראל – חמאס. גם חיזבאללה קיבלה איתות חזק שלא לאתגר את ארה"ב. כוחות ארה"ב גם יירטו השבוע מספר טילים שנורו משטח תימן על ידי החותים השלוחה האיראנית בחצי האי ערב. השריף מדגיש שלא רק שהוא חוזר לעניינים, אלא הוא גם שולף את אקדחו.
כן, ארצות הברית עברה בלשון הכדורסל ביבשת משמירה אזורית לאישית. היא כבר לא רומזת או מסמנת, היא פשוט מורה. אמור מעתה, ארה"ב לא לוחצת, דורשת או תובעת אלא פשוט מורה. היא כבר מזמן לא פעלה כמעצמה באזורנו בסגנון בעל המאה הוא בעל הדעה. מי שהתלהב מביקורו של ביידן שבא לחבקנו בימים קשים אלה, כנראה לא הבין משהו: החיבוק הוא דו משימתי ובהחלט גם מגיע בכדי לכבול את ידינו כדי שלא נפעל עצמאית מדי.
הכותב הינו מרצה בכיר במכללה האקדמית גליל מערבי, לשעבר ראש המנגנון הביטחוני בתקופת אוסלו, ומושל נפות ג'נין, צור ובית לחם