הטבח הנורא שהכה בתדהמה את כל אזרחי ישראל, יהודים כערבים, מהווה נקודת מפנה ביחס העתידי של המדינה לשכניה הפלסטינים בעזה ובשטחים.
אחרי העצב האינסופי: הגיע הזמן להרים את המסך | ליאורה מינקה
זה התחיל כמלחמה חריגה בעצמתה בעזה וממשיך עם שינוי חד במדיניות הבטחונית כפי שזה בא לידי ביטוי לראשונה בהתקפות מטוסי קרב ישראלים בשטחים. ניתן יהיה להתווכח לגבי יעילותה מדיניות שכזו בטווח הארוך שכן הפלסטינים לא הולכים לשום מקום ויהיה צורך בחיפוש מסלול חיים משותף כלשהוא שייתן שקט יחסי ואולי גם קצת תקווה לעתיד.
לעומת זאת, הסיפור עם האזרחים הערבים בישראל שונה בתכלית מהמציאות הפלסטינית בשטחים. המציאות כבר הוכיחה בעבר שהם מהווים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית למרות נסיונות הזויים של גורמים קיצוניים וחלק משרי הממשלה לשבש זאת.
מאז קום המדינה, האזרחים הערבים השתלבו בכל האפיקים שנפתחו בפניהם במשק הישראלי כדוגמת בתי החולים, המשרדים הממשלתיים האקדמיה והמגזר העסקי. מציאות זו התחזקה רבות בעקבות המאבק האדיר המשותף במגיפת הקורונה והחזיקה מעמד למרות הארועים הקשים בין יהודים וערבים במהלך מבצע שומר החומות בעזה.
שותפות לחיים בין יהודים וערבים בתוך ישראל, חייבת להמשיך גם אחרי הטבח הנורא. לא יעלה על הדעת שמישהו יטיל אחריות כלשהיא מהטבח הנורא על האזרחים הערבים בישראל. מאז אותה שבת שחורה, האזרחים הערבים התנהגו באנושיות מירבית כמו שאר החברה בישראל גם אם ישנם מקרים בודדים ביותר של מי שהתנהג אחרת. דבריו הברורים של חה"כ מנסור עבאס בעקבות הטבח משקפים בצורה נחרצת את הדעה הרווחת בין האזרחים הערבים בישראל וזאת למרות שהם סובלים מרגשות מעורבים קשים ביותר בעקבות ההרג של בני משפחותיהם הפלסטינים בעזה.
יהיה זה חכם אם כולם יבינו ויכילו את ההתמודדות הרגשית והאנושית של האזרחים הערבים במהלך המלחמה ולהוקיר את העובדה שהם כאובים בבתיהם ולא יוצאים לרחובות כבעבר כנגד המלחמה. זוהי הוכחה שערביי הארץ חושבים גם על היום שאחרי ולא נותנים לרגשותיהם לשלוט במעשיהם.
זאת המציאות שהחברה הערבית בארץ בחרה לקיים למרות ולא בזכות המדיניות השגויה וההזויה של המשרד לבטחון לאומי והשר העומד בראשה. יהיה זה חכם ונכון לנצל את הימים הקשים ולחבק את האזרחים בערבים בישראל כדי שהמדינה תוכל לעלות מהתהום לדרך חדשה שוויונית והגונה כלפי כל אזרחיה ללא הבדל דת גזע מין ולאום. הוכחה לכך תהיה ביטול מיידי של חוק הלאום הגזעני שגרם למפח נפש של האזרחים הערבים כולל הדרוזים בישראל.
אינני יכול לומר בבטחה שהשקט ברחוב הערבי בישראל לא יופר אם מדיניות ההסתה המכוונת כנגד החברה הערבית לא תיפסק. כפרופסור הממונה על הקשרים עם החברה הערבית באוניברסיטת ת"א, אני יכול לומר שאנחנו פועלים לילות כימים ע"מ למנוע מההסתה המתמשכת של גורמים חיצוניים להצליח ולהביא לפתיחה שקטה של שנת הלימודים האקדמית בקרוב.
בעקבות הטבח הנורא, וכדי שנפיח קצת תקווה אני קורא לכל המנהיגים ומקבלי ההחלטות לאמץ את רעיון ההכלה עם החברה הערבית בישראל ולהוכיח לכולם שישראל אחרי הטבח יכולה להיות אחרת.
הכותב הוא ממונה מוסדי לקשרים עם החברה הערבית ופניות הסטודנטים הערבים באוניברסיטת ת"א