צה"ל נערך לחידוש הלחימה כשברור שמימוש מטרות המלחמה בנוגע לפירוק התשתיות הצבאית והשלטונית של החמאס, מחייב מהלומה צבאית מפרקת גם בדרום הרצועה במרחב שבין ח'אן יונס לרפיח ולמרחב ציר פילדלפי. ניתן להניח שצה"ל ביצע תהליכי למידה והפיק לקחים שיוכלו לשפר את האפקטיביות המבצעית של הפעולה ברצועה. אולם נדמה שהעניין ההומניטרי מחייב התייחסות מיוחדת.
בשנים האחרונות צה"ל הפנים את החשיבות של מרכיב האוכלוסייה כרכיב מבצעי של הלחימה, שיש לטפל בו באופן מקצועי כדי למזער את האפשרות שאירועים במרחב האזרחי של הלחימה ישבשו את מהלך הלחימה ובתנאים מסוימים עלולים אף להוביל להפסקתה, כפי שקרה כבר במספר מקרים בעשורים האחרונים. צה"ל נדרש לכן לפעול כשהוא עושה את המירב כדי שלא לפגוע באוכלוסייה אזרחית של עזה שאיננה חלק ממנגנון הצבאי והשלטוני של חמאס ואינה מסייעת לחמאס בלחימתו.
לפיכך, נדרש כעת להפעיל שני מאמצים מקביליים. הראשון הנו מאמץ מבצעי עוצמתי להמשך השמדת כל מרכזי הכובד של התשתיות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, ואילו השני מאמץ למתן סיוע הומניטרי ישראלי במרחב הרלוונטי ללחימה. בין שני המאמצים האלו אין סתירה, נהפוך הוא, מדובר במאמצים משלימים כאשר המאמץ ההומניטרי יסייע לקידום ולשיפור המאמץ המבצעי.
לדוגמה, חשוב להפיק את הלקחים מכיתור בית החולים שיפא בעזה ולהימנע מלחזור על דפוס פעולה דומה למול בית החולים נאצר בח'אן יונס. גם במקרה זה מדובר במתחם רפואי גדול, הגדול ביותר בכל דרום הרצועה, הבנוי משלושה בתי חולים ואשר מאוכלס בחולים, פצועים ואלפי אזרחים שיבקשו מחסה בשטח בית החולים.
לקחי הפעולה בבית החולים שיפא, הראו שצה"ל הקדיש זמן רב וכוחות רבים לתהליך הפינוי. נכון יהיה לבחון פעולה שונה כעת. לדוגמה, נכון יהיה מבחינת ישראל להיערך להקמת בית חולים שדה ממזרח לח'אן יונס. חולים רבים מבית החולים נאצר יוכלו להתפנות לבית החולים של צה"ל. נכון יהיה לכתר את סביבת בית החולים מבלי לנסות ולהיכנס אליו בשלבים הראשונים של הלחימה ולהתמקד בהנחתת המהלומה הצבאית על התשתיות האחרות של חמאס במרחב, ויש כאלו רבות.
בנוסף, ובמקביל ועם כניסת כוחות צה"ל למרחב, צריכה ישראל להניע למעבר כרם שלום שיירה ארוכה של משאיות הספקה הומניטרית בסיסית, שתוכלנה לפרוק ציוד הומניטרי אותו ניתן יהיה להעביר לדרום הרצועה, למתחמים בהם שוהים אזרחים בלתי מעורבים ושאליהם כנראה יגיעו אזרחים נוספים ממרחב הלחימה הדרומי. את הציוד ההומניטרי הזה ניתן יהיה להעביר לאותם מתחמים באמצעות משאיות מצריות בשיטה של "גב אל גב". זאת תוך התניה שסיוע זה יועבר רק לריכוזי האוכלוסייה בדרום הרצועה כפי שהוגדרו על ידי צה"ל. זאת במטרה למנוע זליגה של האוכלוסייה למרכז ואף לצפון הרצועה.
פעולות מסוג זה יוכלו להקדים תרופה למכה, לצמצם את מרחב המגבלות שעלול הממשל האמריקאי להשית על ישראל ולשכך ביקורת בינלאומית. בהיערכות מקדימה מסוג זה, תבסס ישראל את צדקת המשך המלחמה ואת טענתה בדבר ההתמקדות בחמאס ובארגוני הטרור ולא באזרחים לא מעורבים. מהלכים מסוג זה עשויים לסייע למיצוב נכון יותר של חידוש המאמץ המלחמתי ובה בעת גם להקנות זמן ארוך יותר לפעולה נדרשת, המחייבת שהות ממושכת בשטח.
אל"ם מיל׳ פרופ׳ גבי סיבוני, מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
פרופ׳ קובי מיכאל, המכון למחקרי ביטחון לאומי