אנו מצויים בפתחה של שנת לימודים יוצאת דופן. שנה אשר נפתחת כאשר אחוז גדול מהסטודנטים נמצאים בצו 8 ומגינים על גבולות המדינה, בעוד חלק נוסף מתמודד עם טראומות, אובדן אכזרי וקשיים יומיומיים בניהול הבית והמשפחה.

מאז אותה שבת ארורה ישנה התעוררות במערכות רבות במדינת ישראל, אולם לצד זאת, נראה שהגורמים שאמורים להוביל ולנהל את האקדמיה הישראלית עדיין לא הפנימו את גודל השעה והמורכבות שבה מצויים עשרות אלפי סטודנטים. חלק מהמוסדות כבר פתחו את שנת הלימודים בצל המלחמה ובשבועות הקרובים נראה פתיחה הדרגתית אשר בסיומה כל המוסדות יחזרו לשגרת לימודים מסוימת. אין ספק שפתיחת השנה האקדמית והחזרה לשגרת הלימודים הן מטרות נעלות, אולם הדרך שבה נעשים הדברים גורמת למשבר אמון חסר תקדים בין כ־70 אלף סטודנטים אשר מגויסים כיום למלחמה ובין המוסדות האקדמיים ומערכת החינוך.

מוסדות אקדמיים רבים שפתחו את שנת הלימודים, וגם מרביתם של אלה שמתכננים לפתוח בשבועות הקרובים, טרם הציגו תוכנית סדורה כיצד השנה המורכבת הזו צפויה להיראות עבור הסטודנטים המילואימניקים. איך יתקיימו השלמות השיעורים לחיילי המילואים? איך ומתי יתבצעו הבחינות? האם יהיו קורסים שיעברו למתכונת של "עובר/לא עובר" ויפטרו את הסטודנטים המגויסים? מי ידאג לבריאותם הנפשית של הסטודנטים כאשר ישובו מהמלחמה? ועוד.

מעבר לכך, ישנן בעיות מורכבות לא פחות אשר קשורות בתכלול המערך האקדמי ומערך ההכשרות. מה יהיה עם סטודנטים שלומדים לתארים שכוללים מבחני הסמכה כמו עריכת דין, חשבונאות, פסיכולוגיה, פיזיותרפיה ועוד? מה יעשו סטודנטים לפסיכולוגיה שהמבחן המסכם של התואר שלהם מתקיים פעם אחת בלבד בשנה? סטודנטים רבים עלולים לאבד שנה שלמה של עבודה במקצוע שבו בחרו לעסוק בשל ניהול לקוי של המשבר. מדובר בפגיעה כלכלית ומקצועית קשה לאותם סטודנטים ואף בפגיעה קשה במשק בתחומים טיפוליים כמו עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה, שהביקוש לעובדים בהם צפוי לצמוח משמעותית בתקופה הקרובה.

באקדמיה הישראלית שורר כאוס. אין "מבוגר אחראי" שמנהל את המשבר ודואג לתפעול כלל המערכות על מנת לייצר שנת לימודים שגרתית ושוויונית ככל האפשר. אנו, בהתאחדות הסטודנטים, מעלים את קול הזעקה מדי יום, מחריפים את הטון נגד המוסדות האקדמיים ועושים הכל כדי לקחת את המושכות לידיים. גם אם לא ניתן לחייב את המוסדות בשל החופש האקדמי הנהוג בישראל, אנו מציגים חזון, מכתיבים מדיניות, מציפים ומטפלים בבעיות, הכל כדי לדאוג לעתידם של עשרות אלפי סטודנטים שמקדישים כעת את כל זמנם וחייהם למען מדינת ישראל.

עברנו שנה לא פשוטה שבה אנשים רבים תהו לגבי עתיד המדינה, ועתה השאלה הזאת נמצאת לפתחנו פעם נוספת. בעוד הסטודנטים שלנו מחרפים את נפשם למען מדינת ישראל, יש מי שלא מבין את גודל השעה ואת החובה שלנו למצוא פתרון מיידי למען דור העתיד של מדינת ישראל. זה הזמן להתעורר.

הכותב הוא יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית