יומיים בלבד ואף פחות מכך נדרשו לצה"ל ולפיקוד הדרום בכדי להבין כי לצד האתגר המבצעי המורכב שנוצר בעקבות מתקפת חמאס, נוצר גם אתגר אזרחי מורכב וחסר תקדים שלנוכח תוצאותיו והתפקוד המוגבל מאוד של משרדי הממשלה, ניצב גם הוא לפתח גורמי הצבא. כבר במחצית השבוע הראשון למלחמה התייצבנו בפיקוד הדרום כ־35 אלופים במיל', ניצבים בדימוס וראשי אגפים לשעבר מהשב"כ ומהמוסד, כדי ללוות קהילות מיישובים שפונו מבתיהם תחת אש למקום מגורים חלופי ברחבי הארץ. המשימה הוגדרה בקווים כלליים – "להתחבר ולסייע לקהילות וליישובים להתארגן במקום מושבם הזמני ולהיערך בצורה מיטבית לחזרתם העתידית הביתה". כמה דברים חזרו על עצמם בכל המפגשים: אובדן האמון במדינה, במוסדותיה, במערכות הביטחון ותחושת חוסר הוודאות.
ימים קשים עוד לפנינו, אך מה שבטוח: הרוח הישראלית תנצח | בועז גלעד
יש לנתק בין המרירות כלפי מוסדות המדינה לבין המסירות כלפי המדינה עצמה
כמעט חודשיים חלפו כבר מאז פרצה המלחמה ועדיין חלק מהרשויות המוסמכות ומשרדי הממשלה מתקשים "להיכנס לאירוע". אין כאן באמת הפתעה, שכן בשנה החולפת פורקו, פוזרו והוחלשו מאוד מרבית משרדי הממשלה, גורמי מקצוע במשרדים עזבו או עברו ניוון ולתפקידי מפתח מונו מקורבים חסרי ניסיון, הבנה, ידע או יכולת, כאשר תהליכי העבודה הסדורים בין ובתוך המשרדים פסקו מלהתקיים. הגישה הריכוזית אותה מובילים במשרדי הממשלה ובמשרד האוצר ולפיה אין מקצים למועצות המקומיות והאזוריות די סמכויות ומשאבים טופחת שוב על פנינו ולא לראשונה ונראה כי רוב המשרדים טרם התגברו על ההלם הראשוני.
האם ניתן לעשות שינוי משמעותי תוך כדי מלחמה ולצאת מהפלונטר אליו נקלעה המדינה? התשובה היא כן. לשם כך, על האוצר לשחרר מיידית את כלל התקציבים והמשאבים הנדרשים למועצות האזוריות על מנת לתמוך בתושביהן המפונים ולספק להם את הנדרש, לשדרג את אמצעי הביטחון ביישובים, לייצב חזרה את כיתות הכוננות, להחזיר לפעילות תשתיות, שירותים ומוסדות חינוך במטרה להשיב את היישובים לתפקוד תקין. יש להקצות למנהלת "תקומה" את התקציבים, המשאבים והכלים הנדרשים על מנת להחזיר חבל ארץ זה ללבלוב ולשגשוג עתידי ולעשות זאת בתיאום עם המועצות האזוריות ולא "מעל לראשן".
והחשוב ביותר: על שרי הממשלה מוטלת החובה לצאת לציבור ולומר את שנאמר כבר על ידי חלקם בחדרי חדרים: "נכשלנו, עלינו לקחת אחריות ולהדיח את מי שעומד בראשות הממשלה שהובילה למחדל הגדול ביותר שידעה המדינה ב־75 שנות קיומה". מהלך זה יאפשר לחלקם להישאר בזירה הציבורית ולחלק אחר להיעלם מהחיים הציבוריים יחד עם אנשי השוליים הקיצוניים שהכניס נתניהו לממשלתו.
הכותב הוא לשעבר בכיר בשב"כ ובמשטרה וכיום חוקר במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי