מלחמת חרבות ברזל: לו הייתי נתניהו הייתי מחייג בעצמי לבית הלבן בלי לשתף את ראש הצוות, את מזכיר הממשלה, או את המזכירה האישית. גם לא את שרה. ברגע שמורמת השפופרת מעבר לאוקיינוס הייתי מבקש את הנשיא.
מאש כוחותינו: כחמישית מהחללים בתמרון - נהרגו בתאונות או ירי דו צדדי
קטאר וישראל מנהלות מגעים חשאיים על עסקת חטופים נוספת | דיווח
"ג'ו, זה ביבי, אנחנו לבד על הקו? יש לי משהו אישי לדבר אתך. אישי, אבל עם השלכות על המחר.
"לבד... במגבלות הקיימות. בבית הלבן מקליטים".
"גם אצלי, ואולי גם בגלל זה אני מציע לעלות על המטוס הראשון ולבוא אליך לפגישה חשאית בארבע עיניים שבסופה אשוב מיד לישראל. אנחנו במלחמה".
"על מה נדבר ביבי"?
"לפני יותר מארבעים שנה שנינו כבשנו את וושינגטון בדהרה. אתה סנטור צעיר מדלוור ואני דיפלומט צעיר ישראלי. עוד יכולנו להסתובב אינקוגניטו בג'ורג'טאון. להרים כוסית בקלייד'ס, לשמוע צילילי פסנתרן חובב ליד הבר ולהעריך יופי תמים של נערה. היינו ההבטחה הפוליטית בעיר. היינו בטוחים בעצמנו. הרגשנו שכל החיים לפנינו. שאפנו להשאיר חותם. הגשמנו. אתה הגעת לפסגת העולם החופשי. אני הארכתי ימים ליד ההגה יותר מבן גוריון... ואיזה עולם. איזה עולם אנחנו מותירים מאחורינו?".
"שמעתי אותך ביבי! גם אני מוטרד. אודיע לברנס שיתאם עם ברנע סוף שבוע לבדנו בקמפ דייוויד. אנחנו לא מדליפים באדי"!
לו הייתי נתניהו, מה באמת היה מדיר שינה מעיניי? בשלושה מישורים נפלו החומות בשבעה באוקטובר:
א. הופר החוזה בין המדינה לבין האזרח. המדינה פישלה ואזרחים שילמו בחייהם.
ב. ההרתעה נפגעה באופן דרמטי. הסכנה אינה נובעת דווקא מפגיעה בצה"ל. ישראל מוכיחה לשכנים את עליונותה ועקשנותה בשדה הקרב אחרי שניסו לאיים על קיומה, כשהם פוגעים באזרחים, נשים, זקנים וטף. צה"ל כותש את החמאס יום-יום במשך יותר מחודשיים. הבעיה היא שיש לנו אויב שהרצון לחסל אותנו קודם לרצון שלו לחיות ולשגשג. כיצד ניתן להרתיע אויב כזה?
ג. סימן שאלה הוצב סביב תפיסת הביטחון הישראלית שהתיישבות בגבולות מבטיחה בטחון.
לו הייתי נתניהו לא הייתי עוצם עין בגלל הדאגה לחטופים. בגלל המפלצות שחיות ממערב ל"מכשול" מול עזה. בגלל כל חייל שנופל על קדושת החיים וחיסול השטן מעבר לגדר. גם בגלל עוצמת הקרע הפנימי, ההתעלמות מאחדות המטרה. ואני מאמין שהוא לא עוצם עין.
לו הייתי נתניהו לא הייתי מרשה לעצמי לישון לא רק בגלל מה שהיה, אלא בעיקר בשל האיומים שצופן המחר. בגלל מיליוני הפלשתינים שאיננו מסוגלים לבלוע וגם לא להקיא. בגלל השנאה שרושפת מאפם של ראשי הרשות "המתונים" ששרנו להם שיר לשלום.
בגלל הטילים של החיזבאללה שלא החלידו על אף ההבטחה של בוגי יעלון, ונועדו להיות משענת לראש הנחש -- לאיראן. מעל הכול בגלל תכנית הגרעין האיראנית.
לו הייתי ביידן, מה באמת היה מדיר שינה מעיניי? לא רק המצוקות של האזרח האמריקני שמתמודד עם אינפלציה גבוהה, עם אקדוחנים, אלימות ופשיעה, עם אבדן הסדר הציבורי ועם קיטוב פנימי שלא היה כמותו. ואני מאמין שקשה לו להירדם בלילות.
לו אני מנהיג המעצמה החזקה בעולם הייתי מוטרד מאבדן העוצמה של המערב. לא הייתי מצליח להירדם מאז עדותה של ראש המודיעין הלאומי אבריל היינס בסנאט בחודש מרץ על אי הסדר העולמי המסתמן. לא עוצם עין בגלל האתגר שמציבה סין לארצות הברית. בשל האיום הקוריאני.
לא מסוגל להירדם בשל הריצה האיראנית לפצצה גרעינית ופיתוח אמצעי שיגור שיאיימו על המערב. בגלל קריאת התגר של רוסיה. לו אני ביידן הייתי מתעורר בלילה מסויט מהסכנה לזליגת נשק גרעיני לאירגוני טרור. לסינווארים, לדפים ולהנייהם למיניהם.
"הגעתי ג'ו, תודה על ההזמנה. אמרת בהדלקת נרות חנוכה בבית הלבן שאתה אוהב אותי, אבל אינך מסכים איתי בשום עניין. אני דווקא רואה הישגים רבים בעמלך", פותח נתניהו. "במישור הבינלאומי שינוי מגמה. הבחנת מיד בכוונות ההתפשטות של רוסיה והצלחת לגייס את העולם למען אוקראינה. אתה מצליח להוביל מאבק עיקש נגד התגברות הטרור בעולם, נגד אל-קאעידה , נגד דע"ש. הסיוע שהענקת לנו במאבק נגד החמאס והחיזבאללה הוא חסר תקדים.
"בזירה הפנימית יש לך הישגים משמעותיים בכלכלה, בשינוי כיוון במאבק בקורונה, בהורדת יוקר המחייה, בצמצום האבטלה, בקידום השקעות אדירות בתשתיות. קידמת חקיקה חסרת תקדים נגד אלימות ושימוש בנשק. העברת משאבים למאבק בשינויי האקלים"...
"ביבי לא באת להחמיא לי. גם אני יכול. היו לך הישגים מדהימים בתחום הכלכלי, בביטחון, בקידום הסכמי אברהם. בתקופה שלך ישראל הפכה למעצמת הייטק. אני מבין את התרומה שלך. כשניצחת בבחירות ב-2009, ישראל הייתה על סף התייבשות. קודמיך ביקשו לייבא מים מתורכיה. היום המפעלים הישראליים להמתקת מי-ים הם דוגמה לעולם. אלה הישגים שנדבר עליהם על כוסית לאחר הפרישה..."
"על זה באתי לדבר אתך ג'ו, על הפרישה! כל מה שעשינו, הם דברים שכל ראש מדינה היה מנסה לעשות. מה שיזכרו לי זה את ה-7 באוקטובר. לא את מיטוט החמאס ולא את הסכמי השלום. מה שיזכרו לך זה את המעידות בעליה למטוס. אם החלפת שני משפטים במהלך נאום. לא כך אנחנו רוצים להיזכר".
"מה עובר לך בראש ביבי"?
"נודיע שהחלטנו לא להתמודד בבחירות הבאות. בוא נודה על האמת -- גם הסיכויים שלנו הם לא משהו... בד בבד נקרא להתפטרותם של הסגנים שלנו. לא היית רוצה לראות את פמלה האריס מנהיגה את העולם החופשי. גם אני לא הייתי מעביר את המושכות ליריב לוין. נמליץ על המחליפים ראויים. תישאר לנו פחות משנה לשנות את העולם. להשאיר חותם.
אחרי מיטוט החמאס תיתן לי גיבוי לחסל את החיזבאללה. אתה תתמקד בחוטים בגיבוי צבאי שלנו ושל המערב. נכין מכה משותפת נגד הגרעין האיראני ונחסל את היכולות של החייאטולות לחסל את תרבות המערב ולהכתיב לעולם החופשי את מהלך ההיסטוריה. זו תהיה מכה לציר הרשע לסין, לצפון קוריאה לשאיפות ההתפשטות של רוסיה. אנחנו ניזכר כפי שחלמנו -- צ'רצ'לים – לא כמי שעשו עוד... מאותו דבר.
לו הייתי ביידן -- הייתי מאמץ את ההצעה בשתי ידיים.
אבינועם בר-יוסף הוא נשיא אמריטוס של המכון למדיניות העם היהודי ובעבר כתב מדיני וסופר מעריב בוושינגטון.