לפני 85 שנה יזמו הנאצים את אירועי ליל הבדולח של 1938, שבהם נרצחו והושפלו יהודים רבים, ורכוש יהודי נבזז, הושחת והושמד. בעקבות זאת עמדו הנאצים בפני בעיה: הרכוש שנפגע היה מבוטח, וחברות הביטוח הגרמניות היו צריכות לשלם על הנזק שהנאצים יזמו.
מה עושים? ישבה ממשלת גרמניה הנאצית, וברשעותה מצאה פתרון. היא הטילה מס מיוחד על היהודים בסכום אסטרונומי של מיליארד מארק, כרבע מכלל הרכוש היהודי בגרמניה באותה עת, כדי שהיהודים בעצמם ישלמו בגין הנזק והסבל שנגרמו להם. כך לא הציבור הגרמני, באמצעות העלאת פרמיות הביטוח שלו (שתיגרם עם התשלום ליהודים הנפגעים) ישלם, אלא היהודים עצמם יפצו על הנזק.
עניין מעורר חלחלה זה עלה במשפטי נירנברג בתום מלחמת העולם השנייה, וכך הוטלה אחריות על מי שנטלו חלק ב"פרויקט הפיצויים של היהודים", הגם שהדבר קרה בשנת 1938 - לפני מלחמת העולם השנייה.
בימינו אנו, חמאס וחיזבאללה קיימו ומקיימים מסע מכוון לפגיעה בחייהם וברכושם של תושבי ארץ ישראל בדרומה ובצפונה. הם הפכו מקומות יישוב לבלתי ראויים למגורים, והביאו לכך שהמוני אנשים נאלצו להתפנות מבתיהם כאשר נורים עליהם רקטות, פצצות מרגמה וטילי נ"ט.
במקרה של פשעי חמאס, אירועי 7 באוקטובר 2023 דומים מאוד לפשעי ליל הבדולח שבוצעו בנובמבר 1938, 85 שנה קודם. הם רצחו, אנסו, שרפו, חטפו מבוגרים ותינוקות והפכו אותם לבני ערובה. חלקם הוחזרו בעסקת שחרור החטופים כשהם סובלים ממצב רפואי מורכב שדורש השקעה כספית ניכרת מצד מדינת ישראל עבור המרפא לגופם ולנפשם. כמו כן, צוותי רפואה וצוותים לזיהוי גופות עסקו במשך חודשים בניסיונות לזהות את הקורבנות שנשרפו למוות.
מדינת ישראל ותושביה לא רק שסבלו את הנזקים הנוראיים, ומאות מהם אף נלקחו כבני ערובה, אלא שהם והמדינה נדרשים לשלם עבור הנזקים האלה. הן בשיקום אנושי ונפשי והן בפיצוי רכושי הכולל אף אובדן הכנסות. וזה רק קצה הקרחון של הנזקים, שמתבטאים גם בפגיעה בכלכלה של המדינה. ההערכות מדברות על מאות מיליארדי שקלים, נזק שנקשר מכאן ולהבא במדינה ובעתידה. ניהול משפטי המחבלים בישראל כרוך גם הוא בהוצאות ניכרות.
הנזק הזה קורה כשמדינות באזור נותנות חסות למחבלים של ארגונים אלו. אלמלא חסות זו, הם לא היו יכולים לתכנן, ליזום ולבצע את זממם. המדינות נותנות החסות ידעו ויודעות מיהם שותפיהן ואורחיהן, והן שמונעות את הסגרת מנהיגיהם לישראל כדי שייתנו את הדין על מעשיהם. בכך הפכו עצמן מדינות החסות לאחראיות לנזקים ולתוצאותיהם. לחלק ממדינות אלו, כמו קטאר, יכולת כלכלית משמעותית לפיצוי.
שיתוף פעולה בינלאומי
בהיבט המשפטי, בראשית שנות ה־50 ישראל קיבלה חקיקה נגד הנאצים ועוזריהם. היא לא כללה התייחסות למדינות שנטלו חלק בפשעי הנאצים. גרמניה נשאה בפיצוי מסוים בגין הנזק (למעט חלקה של גרמניה המזרחית), וזאת במסגרת הסכמית בין שלטונותיה לישראל. אין לצפות שהמדינות תומכות הטרור יגיעו להסכמים כאלה. לפיכך, על ישראל לאמץ את החקיקה הנדרשת במשפטה הפנימי להטלת האחריות הפלילית והכספית על מדינות ויחידים הנותנים חסות לטרור.
אין להטיל על ישראל לשאת פעמיים בנזק, כפי שגרמו הנאצים ליהודים בעקבות ליל הבדולח. ההצדקה המוסרית והעניינית לחקיקה זו עולה מחומרת המעשים שבוצעו, הידע עליהם והסיוע הניתן גם כיום למחבלים.
בחקיקה שאימצה ישראל נגד הנאצים ופשעיהם, נטלה לעצמה המדינה סמכות אוניברסלית, כשהטילה את שיפוטה על פשעים שבוצעו הרחק מגבולותיה. מאחר שישראל היא מדינת העם היהודי ופשעי הנאצים כוונו נגד היהודים – העולם קיבל רעיון זה כמתבקש, וישראל הפעילה את כוחה בהבאת אדולף אייכמן לישראל, ושפיטתו בה על בסיס הסמכות האוניברסלית שישראל נטלה לעצמה.
הגיעה העת ליטול סמכות לגבי אחריות המדינות תומכות הטרור. כאן המצב פשוט: הפשעים בוצעו על אדמה ישראלית ונזקיהם נגרמו, נגרמים וימשיכו להיגרם בתחום ישראל ובהתייחס לישראל. מכאן נטילת הסמכות נגד המדינות נותנות החסות לטרור איננה כרוכה בנטילת סמכות בינלאומית, אלא רק בהפעלתה.
לפיכך, יש לתת למדינה לתבוע את נזקיה הישירים והעקיפים. גם ארגונים ויחידים שנפגעו אמורים לקבל את הכוח המשפטי לפיצוי מלא על נזקיהם, הוצאותיהם והנזק האישי שנגרם להם, כולל הוצאות לטיפולים בשל פגיעה נפשית ובכל נזק שיפורט בחקיקה. ניתן לשקול פיצוי אישי, בדומה לפיצויים מגרמניה לשורדי שואה, לנפגעים ולמשפחותיהם.
יעילותה ועוצמתה של החקיקה תלויות בשיתוף פעולה בינלאומי בין מדינות שמעוניינות במניעת טרור. מדובר באירועים סוחפי עולם, והקרקע בשלה לשיתוף פעולה כדי לגבות את המגיע ממדינות תומכות טרור.
החקיקה הנדרשת אמורה למנוע בעתיד ממחבלים למצוא חסות במדינות תומכות טרור. מתן המקלט לפושעים אלו, אם יקרה בעתיד חרף החקיקה, יצדיק כשלעצמו את ההתערבות ואת הצורך בהטלת האחריות, פלילית וכלכלית, על המדינות תומכות הטרור.
הכותב הוא חבר הוועד המנהל של "משואה" – המכון ללימודי השואה ובנו של גדעון האוזנר, שכיהן כיועמ"ש וכתובע במשפט אייכמן