מלחמת ישראל בחמאס וחיזבאללה שופכת אור על המלחמה המשותפת של ישראל וארצות הברית בטרור האסלאמי, הרואה בישראל מוצב אמריקאי קדמי במזרח התיכון, שהשמדתו תקל על השגת היעד העליון - הכנעת המערב "הכופר" ובראשו ארצות הברית.
ישראל נלחמת את מלחמת העולם החופשי נגד מי שמבצע זוועות בשם האל
לדוגמה, חיזבאללה וחמאס הם בני חסות של משטר האייתולות האיראני, המצייד אותם צבאית, הנדסית וכספית, ופועל לקידום יעד דתי, פנאטי, בן 1,400 שנים, ולהפלת המשטרים "המשומדים" (סונים), ייצוא המהפכה השיעית והכנעת "השטן האמריקאי הגדול".
הפקת לקחים מציאותיים מקריאת ההשכמה של ה־7 באוקטובר מחייבת עקירת תשתיות חמאס מהשורש, צבאית, מדינית, חינוכית ודתית, כדי להרתיע את הטרור האסלאמי.
קריאת ההשכמה מחייבת הערכה מחודשת של האופציה הדיפלומטית כלפי איראן, המושרשת במחלקת המדינה מאז פברואר 1979, כאשר השאה הפרסי הודח על ידי האייתולות. האופציה הדיפלומטית הזניקה את משטר האייתולות לפסגת הטרור האנטי־אמריקאי, והביאה להברחת סמים, הלבנת הון, הפצת מערכות נשק מתקדמות, והפיכת חיזבאללה, חמאס, החות'ים וארגוני טרור אסלאמי נוספים למערך טרור יעיל, אנטי־אמריקאי ואנטי־ישראלי.
האופציה הדיפלומטית בתקופת הנשיא ביידן הביאה להסרת רוב הסנקציות שהוטלו על איראן, ובמיוחד המגבלות על ייצוא נפט, שעמד על 500 אלף חביות ליום עד כניסת ביידן לבית הלבן, וזינק ל־3־2 מיליון חביות ליום מאז הסרת הסנקציות.
הסרת הסנקציות הביאה לגידול של 100 מיליארדי דולרים בהכנסה הלאומית של האייתולות, שהופנו במיוחד לאספקת ציוד להקמת מנהרות וטילים מתוחכמים לחמאס וחיזבאללה, ולשדרוג יכולות טרור איראניות במזרח התיכון, אפריקה ואמריקה הלטינית.
הפקת לקחים מקריאת ההשכמה מחייבת את ארצות הברית לבחון את 40 שנות החדירה המשותפת של איראן וחיזבאללה לאמריקה הלטינית – אותה הם רואים כבטן הרכה של ארצות הברית – הכוללת שיתופי פעולה הדוקים עם ברוני הסמים במקסיקו, קולומביה, בוליביה, אקוודור וברזיל, ארגוני טרור וכל ממשלה אנטי־אמריקאית. שיתופי הפעולה כוללים מחנות אימונים לטרוריסטים, אספקת מטוסים קטלניים זעירים ללא־טייס וציוד להקמת מנהרות.
קריאת ההשכמה של ה־7 באוקטובר מדגישה את הפער בין התובנה המקובלת ובין מצעד העובדות הקשורות לסוגיה הפלסטינית. בניגוד לתומכים השיטתיים בהקמת מדינה פלסטינית בישראל ובמערב, מדינות ערב מרעיפות על הפלסטינים מלל חיובי, אך התנהלותן כלפי הפלסטינים היא אדישה־עד־שלילית, תוך בלימת צעדים מעשיים להקמת מדינה פלסטינית.
איכות הפקת לקחי קריאת ההשכמה תלויה בהחלטת מעצבי המדיניות אם להמשיך ולהתעלם מסימני אזהרה ולדבוק בתובנות ובתרחישים עתידיים שהיו מקובלים עד ה־7 באוקטובר 2023, או לבצע הערכה מחודשת ולדבוק במצעד העובדות, גם אם הוא מתסכל, כרוך בדם, יזע ודמעות, ומחייב להילחם ב־ ולא לנהל משא ומתן עם – אויב שהוא מונחה אידיאולוגיה חיסולית ולא מונחה־רמת חיים ושלום.
הכותב הוא שגריר (בדימוס) מומחה ליחסי ישראל־ארצות הברית, חבר ב"מבטחי" פורום מפקדים לאומי