עשרות גרעינים משימתיים־תורניים מובילים מאז ה־7 באוקטובר מערך תמיכה וסיוע למפונים מעוטף עזה ומגבול הצפון. 80 קהילות ברחבי הארץ פועלות כדי לסייע למפונים, כ־50 צוותי חירום קהילתיים מסייעים למשפחות לוחמים ותומכים בקשישים ובנזקקים שזקוקים לסיוע ולמי שיהיה לצדם ויקשיב להם. אלפי חברי הגרעינים מתייצבים כדי לארגן פעילויות ואפילו מפיקים אירועים, בר מצווה, ימי הולדת, ולהבדיל מסייעים באבלות לבני משפחות המפונים.

צבי יחזקאלי: "צה״ל היה יכול לתת מכת פתיחה בעזה עם 100 אלף הרוגים"
דיווח בארה"ב: נועה ארגמני לא נחטפה על ידי החמאס, וזו ההוכחה

כל זה לא מונע את עצירת רוב תקצוב הגרעינים, מסיבה אחת – הוא ניתן להם כחלק מ"הכספים הקואליציוניים". כך היה בממשלות קודמות, וכך גם בממשלה הנוכחית. בלהט המלחמה ב"כספים הקואליציוניים", נפגעת פעילות הגרעינים. תקציב הגרעינים המשימתיים־תורניים אינו צריך להיכלל בקטגוריה של כספים קואליציוניים, אלא להיות בבסיס תקציב המדינה. זה נכון לגרעינים, נכון לקהילות ונכון למדינה.

פעילותם החברתית, הקהילתית והחינוכית של הגרעינים משרתת את כלל אזרחי ישראל בכל הערים שבהן הם פעילים בימי שלום, בימי מלחמה ובעתות חירום. הגרעינים התורניים מפעילים שירותי הזנה לנזקקים בעשרות ערים בתיאום עם הרשות המקומית, תומכים בקשישים, בחולים ובנוער בסיכון בערים בהן נעשית פעילות חשובה, עשירה ומגוונת. הגרעינים שותפים בפעילות חינוכית בלתי פורמלית, בהפעלת חוגים לילדים, לנוער ולמבוגרים מעבר לשעות הלימוד בתיאום עם מערכת החינוך המקומית, בפעילויות ביטחון שוטף ועוד.

זו פעילות הכרחית שצריכה להיות חלק מבסיס התקציב ללא תלות ב"טוב לבה" של קואליציה כזו או אחרת. כך כתבו 30 ראשי ערים מכל הקשת הפוליטית במכתב לשר האוצר (9.11.23): “בעת משבר לאומי חמור בו אנו מצויים, פעילותן של הקהילות המשימתיות מהווה חוסן לאומי ממדרגה ראשונה. הקהילות המשימתיות מטפלות מדי יום בעת שגרה וביתר שאת בימי חירום בשולי החברה תוך מתן פתרונות לבעיות קהילתיות חמורות. הקהילות המשימתיות מהוות עבורנו ועבור תושבינו כוח עולה חשוב וחיוני ופעילותן נדרשת והכרחית בצורכי המלחמה העולים ומשתנים מדי יום". גם הממשלה דיברה גבוהה על תמיכה בגרעינים, השרים הכירו בחשיבות פעילותם והחליטו על עיבוי התקציבים שיועברו לטובתם ממשרדי ממשלה שונים.

סמוטריץ' יוצא מועדת הכספים (צילום :ערוץ הכנסת)

החברה הישראלית התגלתה במלחמה בשיא תפארתה. רוח ההתנדבות מפעמת באזרחים ובארגונים ששמו בצד את המחלוקות ופועלים יחדיו לחיזוק העם והמדינה. אבל החברה האזרחית זקוקה לסיוע ולתמיכת המדינה כדי שתוכל להמשיך לפעול לחיזוק החוסן החברתי והלאומי. הגרעינים המשימתיים־תורניים לא צריכים להתחנן על תקצוב. המשימות שמוטלות עליהם לא נוגעות למגזר מסוים. על הממשלה לא לאפשר לגורמים כאלו ואחרים לעשות פוליטיקה מכוערת על גב אזרחי ישראל. יש לחדול מלתקצב את הגרעינים בכספים קואליציוניים ולהכניס את פעילותם לבסיס תקציב המדינה. עד שזה יקרה, יש לשחרר את הכסף כדי שפעילות הגרעינים תוכל להימשך. 

הכותב הוא יו"ר קרן קהילות