המהפך התרחש בכ”ד באדר תשע”ה (13.3.2015). במערכת הבחירות נחשפו פרשיות שחיתות רבות שיוחסו לראש הממשלה נתניהו, כולל הסכם שהסמיך לכאורה את רעייתו לאשר מינויים בכירים, והאישור שהוא נתן לגרמניה למכור למצרים צוללות מתקדמות, לכאורה תוך העלמת הדבר ממערכת הביטחון, בתמורה למיליונים שהועברו למקורבו.
בכל מחיר: ללא השבת החטופים לא יהיה ניצחון במלחמה
אם הדבר הבא לא יתוקן - ניפול שוב ושוב למלכודות שיעלו באלפי הרוגים | יצחק בריק
רבים מראשי מערכת הביטחון בעבר הכריזו שהדבר גובל בבגידה. התחקירים חרצו את גורל הבחירות. מיליוני דולרים גויסו, והרחובות, הרשתות החברתיות והעיתונים התמלאו במודעות נגד נתניהו. יצחק הרצוג ניצח בנוק־אאוט והקים קואליציה של 67 מנדטים. סגנו, יאיר לפיד, הכריז כי זוהי קואליציה של ריפוי ושלום.
הממשלה פתחה במשא ומתן לשלום. לאחר לחץ אמריקאי, ובסיוע מצרים וקטאר, הושגו הסכמות, ובדצמבר 2016 נערך טקס חגיגי בוושינגטון. הרצוג, אבו מאזן ואובמה זכו בפרס נובל לשלום. יו”ר האופוזיציה הזהיר מפני הסכנות והחלו מחאות של מתנחלים, אך אלו דוכאו ביד רמה. חיילים שאיימו בסירוב פקודה נשפטו למאסר, קצינים שנחשדו באהדה למחאות הודחו, ואלפים שחסמו כבישים נעצרו עד תום ההליכים.
כ־2,000 קצינים בכירים במילואים, כולל כמעט כל הרמטכ”לים, ראשי השב”כ והמוסד הקודמים, חתמו על מודעות שלפיהן ההסכם יביא שלום וביטחון, וראשי מערכת הביטחון הבהירו שההסכם יחזק את הביטחון.
בתחילת 2018 עזב צה”ל את יו”ש ורוב ההתנחלויות פונו. רבים מתושבי היישובים בקו התפר קיבלו את המפונים בשירה ובשלטים בזכות הפינוי. מדינות ערביות החלו לפתוח שגרירויות, השקעות זרות במיליארדים זרמו והכלכלה פרחה. בבחירות בזק שנערכו במאי 2018 זכו מפלגות הקואליציה ל־75 מנדטים.
באוקטובר נערכו בחירות ברשות הפלסטינית, וחמאס זכה בכ־70% מהמושבים ותפס את השלטון. נתניהו שב והזהיר, אך הפרשנים הבהירו שזהו ניסיון להסטת תשומת הלב ממשפטיו. בסוף 2019 החלו פיגועים לאורך קו התפר. סבבי האלימות נמשכו כשנתיים. בקיץ 2023 העריכו בשב”כ שממשלת חמאס מורתעת ומעדיפה לבסס את שלטונה, וראש אמ”ן הצהיר כי שינוי האקלים מטריד יותר מאשר חמאס.
בשמחת תורה תשפ”ד חדרו במפתיע 3,000 מחבלים מרצועת עזה, ו־20 אלף מאיו”ש. הם השתלטו על בסיסים ויישובים, הרגו, התעללו, חטפו ואנסו. תוך שעות בערו יישובים רבים בקו התפר, רבות מהימ”חים של צה”ל נתפסו כבר בשעות הראשונות, וקרבות רחוב התנהלו בערים. חלק מערביי ישראל הצטרפו חסמו כבישים ותקפו יישובים, ובערב שיגר חיזבאללה עשרות אלפי רקטות מדויקות, השבית בסיסים, וכוחותיו חדרו לגליל.
צה”ל ניסה לגייס מילואים, אך הכבישים היו חסומים והקרבות התנהלו על בסיס מקומי, כשכל יישוב ניסה להדוף את התוקפים. זהו כמובן תרחיש בלבד, שרק מעט ממנו קרה. נתניהו שהתנגד להקמת מדינה פלסטינית ניצח ב־2015. הוא השכיל לעמוד מול הלחץ האמריקאי, מדינה פלסטינית ביו”ש לא קמה, ומתקפת הפתע יצאה רק מעזה, שאותה נטשה ישראל ב־2005.
הכל עוד ייחקר – הכל – אבל הלקח הקיומי המיידי הוא שיש לשלול על הסף הקמת מדינה פלסטינית, או מתן שליטה ברצועה לרשות הפלסטינית.
הכותב הוא פרופסור במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר־אילן