ככל שהמערכה נמשכת, והכאב הנורא על אבדותינו גובר מחלל לחלל, מתקרב גם היום שבו תחדל האש וישראל תיאלץ לבנות את היום שאחרי. משמע, הממשל שיצטרך לנהל את חיי היום־יום של יותר מ־2 מיליון אזרחי רצועת עזה.
נתניהו ל"וול סטריט ג'ורנל": אלו שלושת התנאים של ישראל לשלום בעזה
אין ספק כי לא ירבו הקופצים שירצו ליטול על עצמם אחריות כבדה וסבוכה זו. לאחרונה עולה שוב ההצעה להטיל את המלאכה על הרשות הפלסטינית. יש שמוסיפים, הרשות הפלסטינית המתוקנת, שתמנה אישים המסוגלים להרים את המשימה הקשה. יש היגיון רב בחלופה זו, אולם, אין ספק כי מצבה הנוכחי יקשה על ממשל פלסטיני עצמאי לשלוט ברצועה מפולגת, מרובת פליטים ופצועה קשות ממלחמה שזה עתה נסתיימה. לכן, חייבים כבר עתה לתכנן מנגנון חיזוק לרשות החלשה, המתקשה לשלוט כבר היום.
אבו מאזן הוא בן 88, ולמרות שהוא היום הדמות החזקה ברשות, בהיעדר יורש מוסכם, דרושה בדחיפות החלטה על מינוי יורש וחבורה שתסייע לו לשלוט באיו"ש וברצועה בתום הקרבות. הפילוג וריבוי הסיעות באיו"ש יגרום למאבק ירושה, שנקווה שלא יתפתח למאבק אלים. תנועת החמאס תגברה משמעותית את כוחה באיו"ש וגם נציגיה ישתתפו במאבק הירושה על ראשות הרשות. מועמדים רבים יתמודדו על על תפקיד יו"ר הרשות, ובהקשר זה תפקידה של ישראל קריטי, אך רגיש מאוד.
אציין רק כמה מן המועמדים הבולטים. יועצו הכלכלי של אבו מאזן מחמד מוצטפא יתקשה לנצח, בשל חוסר תמיכה מצד חמאס. עזאם א־שווא, שכיהן כשר האנרגיה, חסר שיוך ארגוני. מחוסר תמיכה של חמאס סובלים גם חוסיין א־שייח' ומאג'ד פראג, המכהן היום כשר המודיעין ואחראי על השב"כ ברשות. גם מוחמד דחלאן טוען לכתר, אך מוגדר כיריבו הראשי של אבו מאזן.
מועמד ראוי הוא סלאם אל־פייאד, הנתמך על ידי ארה"ב אך חסר תמיכה בשטח. נאסר אל־קדווה, שהיה שר החוץ, לא מקובל על אבו מאזן, שמתנגד לו בחריפות.יש מועמדים נוספים שסיכוי בחירתם אינו רב. וכאן מגיע חלקה של ממשלת ישראל. לטעמי, מעורבות חכמה וזהירה של ישראל יכולה להשפיע על בחירת יו"ר הרשות. דרושה זהירות רבה, שכן מועמדותו של מי שיזוהה עם ישראל תהיה פסולה על ידי הפורומים הפלסטיניים שיהיו מעורבים בבחירת היורש של אבו מאזן.
המסלול הפחות בעייתי והמומלץ בעיניי הוא הגברה משמעותית של שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות. בצורה זו נצליח לסכל יותר פיגועי טרור ונשרת את אזרחי איו"ש וישראל גם יחד. באמצעות שיתוף פעולה זה נקדם את מינויו של מאג'ד פרג', שהוא המועמד הראוי, לעניות דעתי, וממילא גם דמות ראויה לעתיד הקרוב ברצועת עזה.
המלצה כזו צריכה להיות מאומצת על ידי ממשלת ישראל, אך אני בספק אם כך יקרה, בעיקר בשל הרכבה הפוליטי. אם נישאר אדישים וחסרי יוזמה אנו עלולים לשלם מחיר כבד - גם בעזה, גם באיו"ש - ובעיקר בביטחון האישי הצפוי לאזרחי ישראל.
הכותב כיהן כשר וכראש השב"כ