הנתונים של הסקרים שפורסמו לאחרונה מלמדים כי הציבור נהייה ימני יותר. לא עוד שלום, לא עוד האשליות שהביאו לנו אסון אחרי אסון. הנקברים מהעוטף, הלוויות של החיילים והאויב המר ששונא אותנו רק בגלל שאנחנו יהודים לימדו אותנו להתחבר, להבין ולדעת שהימין, המחנה הלאומי, צדק. וכאן צריך להבדיל בין הציבור של המחנה הלאומי לבין ההנהגה. לפני השבעה באוקטובר כשחישבנו את ציבור המחנה הלאומי הספירה הייתה לפי מספר המנדטים בכנסת, אבל בשמונים הימים האחרונים המספר הכפיל את עצמו, ושוב אני מדגיש, הציבור, לא המייצגים בכנסת.
חודשיים וחצי למלחמה: נתניהו מתחיל לצמצם פערים מגנץ? | סקר מנדטים
האכזבה ממנהיגי הימין היא מכל הצדדים. אחת הטענות הן מדוע רה"מ או נציג ימני מובהק לא מדבר בקול ומגנה את האמירות הבזויות שבגלל המתיישבים נלקחו כוחות מהדרום ופשוט עושה סוף לעוול שציבור המתיישבים צריך להתגונן תוך כדי שהוא מקריב את טובי בניו ובוגריו ונלחם בלב עזה? טענה נוספת היא מדוע נתניהו לא אומר באופן ברור שמטה משפחות החטופים הם המשך ישיר של המטה שהמטרה היחידה שלו היא הפלת שלטון הימין? ובכן, הימין הפסיד במלחמה הזאת ללא מאבק. הימין בהנהגה! לא העם הימני!
קחו את הציבור הימני שמאוכזב מנציגיו שלא קיימו את הבטחתם ועכשיו תוסיפו להם את רבבות הישראלים שהתפכחו מכל האשליות ועשו מעבר חד משמאל מרכז לימין, לא צריך את הסקרים בשביל להבין את הפוטנציאל, מספיק סיבוב קטן בכל ריכוז בשביל לשמוע את הנתונים הללו, ציבור שלם מחפש עכשיו מפלגה חדשה ורץ להמליך כל רגע מלך חדש. זכורות לכולם מפלגות המדף שהיו בעשורים האחרונים שסחפו רבבות כמו קדימה, הגמלאים, העצמאות, התנועה וכו' בפעמים רבות מהם השפעתם הייתה גדולה עד לכדי מפלגת שלטון.
אם הציבור הימני היה מסתכל בעבר על אותם עדר שנוהר כל פעם למפלגת מדף חדשה ולא מבין מדוע, עכשיו הם מצטרפים אליו. תחברו את האכזבה של מצביעי הימין מההנהגה לשמאלנים שהתפכחו וגילו את המחנה הלאומי ותנו להם מפלגת מדף חדשה, עם נציגים חדשים, צעירים לצד אנשי ניסיון שלא חטאו בחטא הפוליטי אבל מכורח הנסיבות מוכרחים לבוא לפוליטיקה, רבים הם, ערוצי התקשורת כמו גלי ישראל וערוץ 14 יצרו תודעה ציבורית לרבים מהם, השמאל שהתפכח מעריץ אותם אבל לא יצביע להם אם הם יתמודדו במפלגת ימין קיימת, הימין המאוכזב ממפלגות המחנה שלו יצביע בשמחה לכל מפלגת מדף שתחבר אותם וכך נוצרה הזדמנות פוליטית לאיחוד.
הדיבורים הפוליטיים ליום שאחרי המלחמה בעיצומם, אבל כולם חיים בעולם של לפני השבעה באוקטובר, בנט, יאיר גולן, יוסי כהן, גנץ וכל אותם אנשים שהיו פה לפני, כל הספקולציות והאפשרויות קיימות, הניסיונות לקאמבק ולאיחודים בחלקם ידועים לציבור ובחלקם לא, אבל כרגע לפוליטיקאים האלה אין את הציבור שמנינו, בסקרים פנימיים וגם בהלך הרוח בחברה ההזדמנות שנוצרה תהייה מסוגלת להכיל רק מפלגת מדף חדשה.