בנאום אותו נשא הנשיא טראמפ בכנס בלאס וגאס הוא צוטט כאומר: "הם (הפלסטינים) לא יכנסו למדינה שלנו יותר. בנוסף, אני אבטל את ויזות הסטודנטים לתומכי חמאס בקמפוסים של המכללות. המוסדות להשכלה גבוהה באמריקה נבזזו. כל האזרחים שהצטרפו להפגנות תומכות טרור שימתינו עד 2025, אז נמצא אתכם ונגרש אתכם עד האחרון שבכם".
בתור מי שחיבר את הספר "המפתח להבנת דונלד טראמפ", וכמי שעוקב אחרי הפעילות הפוליטית שלו, אני יכול לקבוע די בוודאות כי הרעיון הזה יהפוך למנטרה שתלווה אותנו בכל מערכת בחירות. אם ייבחר, הוא אכן יבוצע, כפי שכבר הדגים זאת בעבר עם ה-TRAVEL BAN המפורסם שלו מכהונתו הקודמת.
מה למדנו מכך? כשיתקרבו לבחירות, בוודאי לאחר שייקבע בפריימריז, יעמדו דור ה-Z המקדשים את הנרטיב הפלסטינאי כפי שהודגם בסקר הרווארד/האריס האחרון, שבמסגרתו כ-50% מדור ה- Z (בני 18-24) תומכים בחמאס בפני דילמה. בטור זה, אנסה לתאר את דילמת הסטודנט הפרו-פלשתיני, מונח שצפוי להיות נושא לדיונים רבים בתחומי מדע המדינה, חקר צעירים וסוציולוגיה פוליטית.
בשבועות האחרונים אנו עדים למהלך חדשני במסגרתו אמריקנים מוסלמים וכמה פעילי המפלגה הדמוקרטית, בראשם חברת הקונגרס ממוצא פלשתיני, ראשידה טאליב, הודיעו כי הם מתכוונים לגייס מיליוני מצביעים מוסלמים כדי למנוע תרומות והצבעה לביידן, אלא אם כן ינקוט צעדים מיידיים כדי להבטיח הפסקת אש בעזה.
לצד זאת, אנו עדים להתפרצות של פעילויות מחאה נרחבות בקמפוסים, שבהן סטודנטים פרו-פלשתינאיים קוראים כנגד תמיכת הממשל בישראל ועד קריאות להחרמת הבחירות. טור זה, אנסה לתאר את דילמת הסטודנט הפרו-פלשתינאי מונח שידובר בו רבות בתחומי מדע המדינה, חקר צעירים וסוציולוגיה פוליטית.
הסטודנטים, משמשים ככח הצבעה דרמתי במה שנקרא "מדינות מתנדנדות" (מונח של מדינות שמחליפות את התמיכה שלהם במפלגה ואינן משמשות כמדינות בסיס קלאסיות של מי מהמדינות). בהקשר זה, אם נבחן את המדינות ה- "אדומות" (תומכי רפובליקנים) ושינוי דפוסי הצבעה שבהם, ניתן לייחס למוסד -"קולג' טאון" (ערי אוניברסיטאות) שמאפיין ערים בהן נטועות אוניברסיטאות/ קולג'ים באמריקה.
הערים הללו מהוות "חממת גידול" של כוחות דמוקרטים, גם במחוזות ומדינות שנחשבו בעבר למחוזות ומדינות בעלות רוב רפובליקני מוצק בתוככי אמריקה, רחוקות מקווי החוף המאפיינים את האוכלוסייה הליברלית של אמריקה.
העומק האלקטורלי של הדמוקרטים מגיע ממחוזות שבהם נמצאים מוסדות השכלה גבוהה. אחד הנתונים המדהימים של בחירות האמצע בשנת 2022, הייתה היציאה המאורגנת של דור הZ- בדיוק בטווח הגילאים של הקולג' האמריקאי להצביע. לפי נתונים רשמיים של ממשלת ארצות הברית, כ-49% מסך הצעירים בגילאי 18-24 יצאו להצביע בבחירות האמצע, והם אלו "שהצילו" את המפלגה הדמוקרטית מקריסה שאותה ניבאו המומחים.
אחד הווקטורים המשמעותיים והמעצבים את חיי הצעירים בקמפוס הוא מדיניות של הפסקת ניצול של המדכאים הלבנים. מדיניות זו מהווה מניע מרכזי להצבעה אידיאולוגית בקרב צעירים רבים.
למרבה הצער, התנועה הציונית נחשבת כיום בחלק גדול של האלקטורט הצעיר כתנועה הקולוניאליסטית האחרונה הקיימת בעולם. וככזו, היא מהווה אחד הנושאים החשובים ביותר עבור צעירים אלו, לצד נושאים כגון מאבק בהתחממות עולמית, שכר לימוד בר-קיימא וחנינות מהלוואות, דאגה למיעוטים וכו'.
במהלך הבחירות בשנת 2016, ולאחר ההפסד של בארני סנדרס בבחירות הפריימריס, תופעה של החרמת הבחירות ע"י מצביעים דמוקרטים חצתה מדינות ומגזרים. תופעה זו נבעה מהתסכול של צעירים רבים מהתוצאות של הפריימריס, והיא אף נרשמה תופעה של כאלה שיצאו להצבעת מחאה בעבור המועמד טראמפ, כנגד המפלגה הדמוקרטית.
הצבעה באותם ערים בהם קיימים קמפוסים יכולה להכריע את תוצאות הבחירות. לדוגמה, בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020, ההפרש בין ג'ו ביידן לבין דונלד טראמפ במדינות כמו ג'ורג'יה ואריזונה היה קטן מאוד, והגיע לכ-11,000 קולות בלבד.
והנה כעת מונחת בפני הצעיר בקמפוס הדילמה הבאה: הוא מצד אחד תומך באג'נדה הירוקה, הזהות הרב-תרבותית, והזכויות של מיעוטים. הוא גם מאמין בחשיבות של קידום משותף של מאבקים באמצעות הִצְטָלְבִיּות (Intersectionality") בין קבוצות מיעוט על רקע גזע, מוצא אתני ודת.
הקואליציות הללו, המבוססות על אינטרסים משותפים, נוצרות באמצעות כינון נרטיב קורבן של המוסלמים בארצות הברית והצגת הסכסוך הישראלי-פלסטיני כמאבק אנטי-קולוניאליסטי. נרטיב זה הוא נשמת אפם של אותם צעירים אידיאולוגים בקמפוסים.
מהצד השני, הוא חושש שאי השתתפות שלו, תממש את נאומו של טראמפ. הדילמה האידיאולוגית שתעמוד בפני הסטודנט הפרו-פלסטיני היא האם להחרים את הבחירות, כפי שהקהל המוסלמי מבקש לעשות במסגרת ברית אידיאולוגית עם המטרות של ההצטלבות, ולהביא לבחירתו של טראמפ, שכאמור התחייב לגירוש של השותפים שלו מתא הסטודנטים בקולג' שלו, או להצביע לביידן, ולהפר את ההתחייבות שלו לבקשתם של חבריו המוסלמים לברית.
הבחירה של הסטודנט עשויה להיות בעלת השלכות משמעותיות על הפוליטיקה האמריקאית. אם הסטודנטים יחרימו את הבחירות, הם עלולים לגרום לירידה בתמיכה בדמוקרטים, ובכך לסייע לנשיא טראמפ להיבחר מחדש. עם זאת, אם הם יתמכו במועמד דמוקרטי, הם עלולים להביא לבחירתו של נשיא שפועל בעד ישראל בצורה יוצאת דופן לנשיאי עבר. הדילמה של הסטודנט הפרו-פלסטיני, והסוגיה הזו, תמשיך ותלווה אותנו עד סגירת הקלפיות בנובמבר 2024.
ד"ר קובי ברדה הוא מומחה להיסטוריה פוליטית אמריקאית וליחסים בינלאומיים, וחוקר בכיר בחממת חיפה לחקר דתות של אוניברסיטת חיפה ובעל ההסכת "אמריקה בייבי".