בוקר וערב נעתקות נשימותיהם של תושבי ישראל, לא מעטים נכנסים לדיכאון וחשים עצב רב. דובר צה"ל מודיע מדי יום על החיילים שנפלו במערכה בעזה. על המסך מרצדות תמונות החללים בציון שמותיהם ופרטיהם האישיים של הנופלים. אלה ימים הרי גורל. חיילים נופלים למען המולדת, כדי שאנחנו, תושבי ישראל, נמשיך לחיות. אנו חוזרים למשפט שלימדונו תמיד: "במותם ציוו לנו את החיים".
חמאס יותר חזק ממה שחשבנו: זו הסיבה שחיסול סנוואר לא יעזור לישראל
נתניהו, בן גביר וגנץ סיכמו: פרי תסיים את תפקידה, כהונת המפכ"ל תוארך
ההורים השַכּולים מדברים בכלי התקשורת. כואבים ודואבים הם מספרים על הבן שהביאו לעולם, גידלוהו, ועתה נָפל חלל במערכות ישראל. אנו שומעים ממרחק הזמנים את קינת דוד: "הצְבי ישראל, על בָּמותיךָ חָלל" (שמואל ב', א' י"ט).
מעט מהחיילים שנפלו הם ישראלים שנדדו לתפוצות ועתה שבו מתפוצות הגולה כדי לקחת חלק במערכות ישראל, ולהדביר את אלה שקמו עלינו. הגורל היהודי והגורל הישראלי היו לאחד.
במותם של החיילים הכאב גדול מנשוא. יש נשים צעירות שהפכו זה עתה לאלמנות מלחמה, ואחדות מהן בהריון. הילדים שייוולדו לא יזכו לראות את אביהם. ישראלים רבים מבטאים את כאבם, ולפעמים הכאב גדול מאוד, ומרוב עצב רבים שותקים. אין להם מילים לבטא את עוצמת הכאב ואת גודל האבדה.
אירועי ה־7 באוקטובר כפו עלינו מלחמת אין ברירה: האויב היה כה אכזר, שאילץ אותנו לצאת למלחמה זו. זו מלחמה על הבית. החיילים יוצאים לקרב נגד מי שנלחם בנו, והם יוצאים לקרב כדי למנוע הישנות של רצח אזרחינו.
המשורר נתן אלתרמן בַּשיר "מגש הכסף" תיאר את קורבנם של הצעירים, הנופלים כדי לקדש במותם את תקומת ישראל בארצו:
אָז תִשאל האומה שטופת דֶמע וקֶסֶם
ואמרה: "מי אתֶם?", והשניים שוקטים
יענו להּ: "אנחנו מַגש הכֶּסף,
שעליו לך נִיתנה מְדינת היהודים"
כֹה גדול הקורבן שלהם, וכֹה גדולה החובה שלנו לנצור את זכרם.
אין בחיסול מאות ואלפי מחבלים נתעבים כדי לנחם אותנו על אובדן יקירינו שנפלו במערכה. אנו מזילים דמעה מצער אובדן חיילים־ילדים אלה, רבים מהם טרם זכו להגשים את שאיפותיהם ולממש את עצמם.
ואל נשכח: אין מחילה ורחמים כלפי הארכי־רוצח יחיא סנוואר. מרצֵחַ זה יָשב בכלא ישראלי ושוחרר בעסקת שליט. כשחלה בסרטן במוחו, ישראל עשתה כל שיכלה להצילו. בשיבָתו לעזה, להנהגת חמאס, עשה כל מה שניתן כדי לממש את שאיפת ההשמדה שלו כלפינו.
והיה כי ייפול לידינו, אסור לקחתו בשבי, אלא יש להרגו. המלוכה נקרעה משאול המלך על שחס על חייו של אגג מלך עמלק. הנביא שמואל כעס על החֶמלה של המלך שאול כלפי אגג מלך עמלק. הוא ביקש להביא את אגג אליו, ולפני הוצאתו להורג, אָמר לו: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן־תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ" (שמואל א', ט"ו ל"ג).
בן שטרית הוא נשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו; חקק הוא משורר