אם יש דבר אחד שהוכח בפסק דין הסבירות, שביטל חוק יסוד לראשונה בתולדות מדינת ישראל, זה שהימין אפילו לא קרוב ל"השתלטות" על בית המשפט העליון. בית המשפט העליון מורכב משופטים לא שמרנים, מי יותר ומי פחות.
החשש ממהפך בהרכב השופטים, כך שיהיו יותר שמרנים מאקטיביסטים, לא רק רחוק - הוא אפילו לא קיים. לימין ולשמרנים אין שום סיכוי. הרוב מתמקדים בכך שחוק היסוד נפסל על חודו של קול, 8 שופטים בעד פסילה מול 7 מתנגדים, ואומרים שהנה, בעוד רגע, לאחר סיום תקופת החתימה על פסקי דין בדימוס של השופטות אסתר חיות וענת ברון, בבית המשפט העליון יהיה רוב שמרנים - 7 שופטים מול 6.
הניתוח הזה לא רק שאינו נכון, הוא שגוי מיסודו ומתעלם מהפסיקה העקרונית בתיק. לראשונה בתולדות המדינה התכנסו 15 שופטים, כל חברי בית המשפט העליון, בכדי לדון בפסילת חוק יסוד.
למרות התוצאה שהחוק נפסל על חודו של קול, התוצאה העקרונית היא ש-13 שופטים קבעו כי בג"ץ מחזיק בסמכות לפסול חוקי יסוד. רק שני השופטים המתנחלים, נעם סולברג ודוד מינץ, כתבו כי ההכרעה הסופית בעניינים אלה נמצאת בידי העם באמצעות נבחרי הציבור, ולא בידי שופטים.
אפילו השופט אלכס שטיין, אותו טרחה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד להביא במיוחד מארה"ב, אפילו השופט יוסף אלרון על מינויו נלחמה יחד עם ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה. כמעט כולם תמכו בכך שבג"ץ יכול לפסול חוקי יסוד. רק נעם סולברג שמונה על ידי יעקב נאמן ודוד מינץ שמונה על ידי איילת שקד, רק הם, מיעוט שבמיעוט, טענו בכל תוקף כי הסמכות להכרעה בענייני החוקה מסורה בידי נבחרי העם.
בימים אלה עדיין מונחת על שולחן הכנסת הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אותה הגיש שר המשפטים הנוכחי, יריב לוין. התוצאות הדרמטיות של פסק הדין, הרוב העצום של שופטי העליון שבעד פסילה גם של חוקי יסוד, יכולות להניע מחדש את ההעלאת החוק להצבעה - לאחר המלחמה.
אבל גם אם החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אכן יעלה להצבעה ויעבור בכנסת, הוא לא באמת ישנה הרבה. הערב הוכח סופית. לא רק שהימין לא קרוב למהפכה בהרכב שופטי העליון, כפי שהתרחש בארה"ב - הוא רחוק מכך שנות אור.