במדינת ישראל של ה־6 באוקטובר ישנו מחסור של כ־30% בפסיכולוגים חינוכיים במערכת החינוך. ההקצאה של פסיכולוג לכל תלמיד כמעט שלא קיימת. שימו לב למספרים הבאים - על כל 500 תלמידים בבתי הספר היסודיים ישנו פסיכולוג אחד, כשבחינוך המיוחד על כ־300. בחינוך העל־יסודי המצב קשה אף יותר, כשעל כל אלף תלמידים ישנו פסיכולוג אחד.
בישראל של אחרי ה־7 באוקטובר, הנתונים הללו הפכו לחמורים הרבה יותר. מעגלי הפגיעה של ילדים ובני נוער התרחבו בהיקף חסר תקדים. הדבר נכון למרבית הילדים בארץ, ובוודאי עבור ילדי עוטף עזה, ערי הדרום והצפון שחוו מצבי דחק, חרדה, אימה ושכול.
ההשלכות קצרות וארוכות הטווח של המלחמה בקרב תלמידי ישראל הן רבות. תלמידים רבים נחשפו לאירועים, בין שבאופן ישיר ובין שבאופן עקיף, וכבר עכשיו ניתן לומר כי נגרמו נזקים נפשיים, ועלולים להתפתח נזקים נוספים בקרב תלמידי ישראל ככל שהמלחמה מתארכת. צוותי השירות הפסיכולוגי בבתי הספר הם מעטים אל מול מספר התלמידים שחווים מצבי דחק, חרדה ופחד. ועל כן קיים צורך מהותי בתגבור המערך הפסיכולוגי בבתי הספר בהקדם.
מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" קיימתי בשיתוף ועדת החינוך של הכנסת מספר דיונים בנושא תגבור מערך השירות הפסיכולוגי במערכת החינוך בעקבות המלחמה. על אף חשיבות הנושא, לדאבוני, לא הגיע אף גורם בכיר ממשרד החינוך. גם לא השר יואב קיש. ראוי שמשרד החינוך והעומד בראשו יתייחסו להיעדר מערך הולם של השירות הפסיכולוגי בבתי הספר בישראל, במיוחד בתקופה זו של מלחמה קשה.
עקב המלחמה המתמשכת נדרש להכריז על מצב חירום בכל הקשור למערך התמיכה הנפשי, הפסיכולוגי והייעוצי במשרד החינוך. יש לפעול מיידית לשינוי התעריפים בשכרם של הפסיכולוגים ושל בעלי כל מקצועות הייעוץ בבתי הספר, זאת ללא דחייה וללא המתנה לדיוני תקציב 2024.
אני חוזר ומציין שתלמידים רבים נמצאים בטראומה ובפוסט־טראומה מתמשכות, ותלמידות ותלמידים נקלעים למצבי סיכון חמורים. על כן, מצופה ממשרד החינוך להפעיל את כל יכולותיו למציאת פתרון מהיר.
כבר שנים שהמערך הפסיכולוגי מוזנח ומופרט, ועתה, לאחר הטבח הנורא שאירע ב־7 באוקטובר, והזעזוע ברחבי הארץ, לא ניתן להמשיך עם המצב הקיים. כיצד ייתכן שאחרי למעלה מחודשיים אין עוד נתונים של משרד החינוך על גודל הבעיה? כשר לשעבר, וכאיש חינוך ששירת את מערכת החינוך 40 שנה, אני רואה חשיבות רבה לנושא, ואמשיך לפעול בכל דרך על מנת להביא לפתרונות ראויים.