שני אירועים משמעותיים אפיינו את השבוע החולף. חיסולו של הארכי טרוריסט סלאח אל עארורי ופסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות והנבצרות. אבל גם שני אירועים משמעותיים אלה לא שינו בצורה מהותית את מגמת הסקרים של השבועות האחרונים.
במהלך נאומו: הרמז ששלח נסראללה לישראל וארצות הברית
הסבתא שבה משבי החמאס, הנכד נרצח: "תקווה שהתפוצצה, הלב שבור"
התחזקותה של הליכוד בשני מנדטים וירידה של המחנה הממלכתי בשניים מהווים שינוי שנצטרך לבחון אותו לאורך זמן האם מדובר במגמה או תגובה לאירועים נקודתיים. מה שכן יציב מאז ה-7 באוקטובר הארור הוא השינוי בחברה הישראלית שמאבדת סבלנות כלפי שיח מפלג.
מחקרים שביצעה חברת באזילה מראים את חוסר הסבלנות ההולך וגובר בציבור הישראלי לקרבות פוליטיים ולהתקפות לא ענייניות, הנתון הכי חשוב שעולה מניטור השיח ברשתות הוא סוגיית הקריאה לאחדות, שקפצה פי 10 מתחילת המלחמה, ואף הגיע לשיאים של קפיצה פי 100, אנשים קוראים לדבר על אחדות, ישנה התקפה היום על כל מי שמפלג או מוביל שיח מפלג.
כל מי שעכשיו יצור שיח מפלג ולא יקרא לאחדות יספוג נזק. יש 300 אלף חיילים מגויסים, יש שם אנשי שמאל וימין דתיים וחילוניים הם מבינים שהפילוג שניסו לייצר הוא לא רלוונטי. לכן קטטות מתוקשרות בין פוליטיקאים יסבו להם נזק. הם צריכים לשנות את הטרמינולוגיה – מסרים נקיים, ביקורת עניינית שיש בה ערך ולא רק לשם הביקורת.
ניתן לראות בהתחזקות של המחנה הממלכתי תמורה למדיניות הפרגמטית של בני גנץ. גם בהתחזקותה של ישראל ביתנו שהביעה את נכונותה להיכנס לממשלת החירום ובמסרים הביטחוניים המדויקים של היו"ר אביגדור ליברמן.
ברור היום לכל שהמפה הפוליטית לא תישאר כפי שהיא כיום ושמפלגת ימין ליברלי תקום, גם מהצד השני בחירת יו"ר חדש למפלגת העבודה ואיחוד בגוש השמאל ישנו את המפה.
להערכתי הממשלה הנוכחית תעשה הכול כדי למלא את ימיה, אבל שינויים טקטוניים יכולים להתרחש כבר בכנסת הנוכחית אם מספיק מחבריה יבינו שעתידם הפוליטי יגיע לסיומו עם פיזורה של הכנסת. אי אפשר לשלול תרחישים של הקמת ממשלה חדשה ללא פיזורה של הכנסת למרות שתרחיש כזה, להבנתי, נכון לכתיבת שורות אלה לא קרוב.