בעוד שר הביטחון, הרמטכ״ל ודובר צה״ל מדווחים השכם והערב לציבור בערוצי הטלוויזיה שצה״ל מוכן כפי שלא היה מוכן מעולם להתמודד עם ארגון החיזבאללה בצפון, הרי את האמת של מה שקורה היום בגבול הצפון אפשר לשמוע מיחידות מילואים שתופסות את קו הצפון היום ויחידות ששירתו בתעסוקה מבצעית כמה חודשים לפני פרוץ המלחמה.
חיזבאללה טוען שפגע ב"עיניים של המדינה" | תיעוד מהמטח לבסיס
לפני כחמש שנים, בהיותי נציב קבילות החיילים, עברתי בכל מוצבי גבול הלבנון ורמת הגולן במשך שבועיים ימים. בכל מוצב ביקרתי ארבע שעות, מצאתי חוסר כשירות והיעדר מוכנות מוחלטים של המוצבים לא לבָטָ״ש (ביטחון שוטף) ולא למלחמה. הודות לביקורת שלי נקראו לבירור אצל שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, הרמטכ״ל דאז, גדי איזנקוט, ומפקד פיקוד הצפון, יואל סטריק. ישבתי גם אני בבירור, והצגתי את ממצאיי. לא אפרט מה שנאמר בחדר, אלא רק אומר שזה היה מביך מאוד לשמוע את תגובתם המגומגמת של הרמטכ״ל ומפקד פיקוד הצפון למחדל הנורא שמצאתי בגִזרה החשובה ביותר של צה"ל בגבול הצפון.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מאז עברו חמש שנים ושוב דבר טוב לא קרה. ע״פ דוח לוחמי פלוגת המילואים ששירתו במוצבי גבול הצפון, שלושה חודשים לפני שפרצה מלחמת "חרבות ברזל", לא רק שלא השתנה דבר לטובה, ע״פ המסמך שכתבו, אלא ההפך הוא הנכון, ההידרדרות המשיכה בכל עוצמתה, והיא נמשכת עד עצם היום הזה.
שערו בנפשכם מה היה קורה לו תקף חיזבאללה בכוחות חי״ר של אלפי לוחמי קומנדו מ"כוח רדואן" את מוצבינו ואת יישובי גבול הצפון, בו־זמנית לתקיפת החמאס את עוטף עזה ב־7 באוקטובר 2023. לו תקף חיזבאללה ב־7 באוקטובר 2023 – לא היה במוצבים שום כוח של צה״ל שהיה עומד בדרכו, וחיזבאללה היה שוטף את כל הגליל, נכנס ליישובים ולמחנות צה״ל באופן חופשי בליווי של אלפי טילים, רקטות וכטב״מים מדי יום על העורף הישראלי וגורם להרס ולאבדות כבדות. היינו מתעוררים ליום שחור שלא היה אפשר לגייס את אנשי המילואים, והיינו מחכים לניסים.
אך בכך לא די, לא רק שלא נלמדו הלקחים ולא תוקנו הכשלים, אלא בתָרָ״ש (תוכנית רב־שנתית) "גדעון" החליט הרמטכ״ל דאז גדי איזינקוט לבטל את חטיבות החי״ר המרחביות שהיו כוח העתודה למוצבים וכוח ההגנה ליישובים. כולנו הורגלנו בערוצי הטלוויזיה הגדולים לשמוע מכּתבים ומפרשנים צבאיים, שביניהם אלופים בדימוס, הגומרים את ההלל על צה"ל. הם סיפרו לעם ישראל לפני התקפת חמאס על עוטף עזה שיש לנו הצבא החזק במזרח התיכון, ובדיוק אותם אנשים זורים חול בעיני הציבור גם לאחר ההתקפה על עוטף עזה. אני ממליץ לכולכם לקחת את דבריהם בעירבון מוגבל, לא מהם תשמעו את תמונת המצב האמיתית.
להלן תקציר המסמך של לוחמים בפלוגת מילואים ששירתו בתעסוקה מבצעית במוצבי קו הגבול בצפון מול החיזבאללה בקו זרעית שלושה חודשים לפני תחילת מלחמת "חרבות ברזל" (7 באוקטובר 2023). בגלל אורך המסמך המטלטל שפרסמו, בחרתי להכניס רק את התקציר ואת סיכום המסמך, ובמילה אחת – ״מזעזע״. זה הצבא שמדבר עכשיו על תקיפת חיזבאללה ועל הרחקתו עד נהר הליטאני.
התקציר של פלוגת המילואים: ״איום הייחוס בגזרת לבנון הוא ניסיון כיבוש על ידי כוחות רגליים של חיזבאללה ("כוח רדואן") מספר מוצבים ויישובים על קו הגבול כהישג אסטרטגי במלחמה. הפעילות השוטפת בגזרה משכיחה את המצב לאמיתו: אין שום קשר בין היערכות המוצבים בגזרה לתרחיש הזה. לא רק שהמוצבים לא ערוכים ברמה שהולמת את האיום, אלא שהם לא ערוכים ללחימה ברמה של מוצבים בקווים אחרים מסוכנים הרבה פחות. אם בוחנים את מוכנות גזרת לבנון ל"תרחישים קלים" כמו חטיפה או חדירת חוליית מחבלים, הרי הגזרה ערוכה אליהם פחות או יותר. עם זאת, גם ביחס לתרחישים אלה רמת הכוננות נמוכה במפתיע ביחס לגזרה המסוכנת ביותר במדינת ישראל. בסקירה מצוינים פערים רבים בתחום.
הפער הגדול באמת מתגלה ביחס למוכנות ל"תרחיש האסטרטגי" של ניסיון החיזבאללה לממש את תוכנית כיבוש מוצבי צה"ל במלחמה. התוכנית הזאת ידועה ומדוברת בצה"ל, אך המצב בפועל במוצבי הקו הקדמי מבחינת הכוננות, התשתיות והגישה הכוללת הם על גבול ההפקרות. דברים טריוויאליים חסרים בכל מוצב מבצעי בגבול באופן שיאפשר לחיזבאללה את הישג הכיבוש כמעט בחינם. עיקר המסמך מוקדש לפערים האלה.
לא מדובר כאן על ליקויים שדורשים שינוי כולל בתפיסת הביטחון הלאומית. הפערים שאנחנו מעלים כאן הם פערים אלמנטריים שלא אמורים להיות קיימים כלל גם במסגרת התפיסה הקיימת. גם האיומים הנידונים במסמך, אינם איומים תאורטיים, אלא האיומים הישירים שעוסקים בו בתדריכי מוצב רגילים: התקפה פלוגתית של חיזבאללה על מוצב צה"לי.
אין שום סיבה להעניק לחיזבאללה את ההישג הזה חינם, ובמצב הקיים – זה מה שבהחלט עלול לקרות. הישענות לגמרי לא פרופורציונלית על אמצעים טכנולוגיים לא אמינים, והזנחה קיצונית של הכוננות המבצעית של המוצבים הן התמונה האמיתית של קו המוצבים הקדמי בגבול לבנון, כפי שמצאנו בתעסוקה המבצעית של הפלוגה ביוני 2023.
במסמך הזה נכתב לא מעט על היערכות ספציפית, אבל לדעתנו אין כאן בעצם שום דבר סודי מבחינת האויב. אנשי החיזבאללה מכירים את מוצבי גבול הלבנון של צה״ל, טוב בהרבה מאיתנו. הם אולי לא ראו איך הדברים נראים בתוך חדרי המגורים, אבל את מבנה המוצבים ואת מידת הנוכחות או את היעדר אמצעי לחימה במוצב הם רואים היטב ממרחק מטרים אחדים.
בעיית ההיערכות של מוצבי גבול הצפון בפיקוד הצפון היא בעיה סודית בעיקר ביחס לחברה הישראלית שמניחה ומקווה שצה"ל ערוך היטב על גבולה הצפוני של המדינה לסכל כל איום, ולא היא. בעוד אנחנו ככוח פלוגתי ביצענו, לתחושתנו, את המשימות שהוטלו עלינו ברמה גבוהה ומתוך מוטיבציה ודריכות שהשאירו דוגמה לכוחות הסדירים שביניהם הוצבנו, הרי מבחינת המוכנות האמיתית של התשתיות והגזרה למלחמה – המצב הוא מזעזע.
לכאורה, המצב הזה מזכיר את הבעיות הקלסיות של המלחמות הקודמות. באינתיפאדה השנייה, כשהיה צה"ל כה מרוצה מעצמו שהוא יודע לבצע מעצרים בקסבות (אזור עירוני צפוף, ובו מגורים רבים, שווקים ובתי מלאכה קטנים) של שכם, הוא שכח שהוא כבר מזמן לא יודע לבצע תנועה גדודית לשום מקום.
את זה גילינו למרבה האימה במלחמת לבנון השנייה. ככה גם הפיקוד הבכיר בגזרה ששירתנו מרוצה מעצמו יותר מדיי מזה שהוא יודע להביא בתוך כמה דקות סיור מול כל איש חיזבאללה עם מצלמה, וגם יודע לבנות גדר גבוהה לאורך הגבול. מרוב ביטחון עצמי מיכולות אלו, שכחנו שאם יתקפו את המוצבים מתישהו באמת – הם בעצם אינם מוכנים כלל ברמה אלמנטרית של תשתיות לחימה.
מילה על הגנת היישובים
כל מה שנכתב לעיל נכתב מנקודת המבט של הלוחמים במוצב המותקף. אין תפקידנו להגיד מה צריך לעשות במקרה של תקיפת היישובים, ולמיטב ידיעתנו, הפיקוד הבכיר בפיקוד הצפון השקיע מחשבה רבה בנידון לאורך זמן. מכל מקום, ברור מאליו שמכונית שנוסעת ובה כמה לוחמים ומפקד – אינה תוכנית עבודה להתקפה ממשית על היישוב. מה שברור מאליו לכל מי שמכיר את המצב, שתוכנית ממשית כלשהי לתרחיש של התקפת החיזבאללה על היישובים סמוכי הגבול – אין.
צה"ל אומר בפה מלא לחיילים שמגיעים לתעסוקה מבצעית, שמעל ראשם של המוצבים ניצב איום ממשי של התקפה רגלים של אלפי לוחמי חיזבאללה, ויעדם האסטרטגי הוא לכבוש מוצבים ויישובים סמוכי גבול. עם כל זה, צה"ל לא עושה את המינימום האלמנטרי כדי לסכל אפשרות זו: לחמש ולהכין את המוצבים והישובים הקיימים על הגבול לתרחיש הזה בדיוק.
ואף גם זאת, לאחר שהוצבו כוחות המילואים בגבול הצפון כשנפתחה מלחמת "חרבות ברזל", ושלושה חודשים אחרי שפורסם המסמך של פלוגת החי״ר שהייתה בתעסוקה ביוני 2023 – לא השתנה דבר. אני מניח שלאחר סיום המלחמה ועזיבת יחידות המילואים את קו הצפון, לא ישתנה דבר בהתנהלות הצבא ופיקוד הצפון בגבול הצפון. הכול יחזור למצב שהיה לפני המלחמה כי מדובר בתרבות ארגונית, ניהולית ומנהיגותית קלוקלת, הפוגעת קשות במוכנות הצבא למלחמה אזורית רחבה.
ב־29 בדצמבר 2023, שלושה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, פרסם העיתונאי אלמוג בוקר תחקיר מטלטל על התצפיתניות בגבול הצפון:
״זעקת התצפיתניות מהצפון: מתעלמים מההתרעות שלנו". התעלמות מהתרעות ביטחוניות שבחלקן התממשו: יש תנאים קשים, יחס רע מהמפקדים ומחסור בטיפול נפשי. אלו רק חלק מהבעיות שמהן סובלות התצפיתניות בגבול הצפון אף שבימים אלו עבודתן חשובה מאין כמוה. "אם המצב יישאר כך – לא נוכל להמשיך ולהגן על גבול הצפון".
לא זו אף זו, התצפיתניות מתלוננות על תנאים לא פשוטים המפריעים לעבודתן הרציפה: צפיפות, כיסאות שבורים, יחס רע מהמפקדים ועונשים רבים שלא מאפשרים להן לעסוק באופן מוחלט בפעילותן המבצעית. על אף תלונותיהן הרבות למפַקדותיהן – דבר לא נעשה בנידון, וגם מכתב ששלחו הוריהן לא הועיל.
האם זה לא מזכיר לכם בדיוק אך התייחסות המפקדים בעוטף עזה לדיווחי התצפיתניות לפני התקפת החמאס ב-7.10.23? ותנאי שירותן?