בשבוע שבו הקואליציה התנפלה בשצף קצף על בית המשפט העליון בטענות קשות על שני פסקי הדין שיצאו מתוכו בשעה שמיטב בנינו לוחמים בעוז מול אויבינו, בשעה שהעם זקוק כל כך לאותה אחדות שצמחה מתוך המלחמה, והנורא מכל, זה קורה בשעה שאנו קוברים את הרוגינו, כשבית המשפט ללא שום התחשבות ורגש משרת את אויבינו, מהלך שלא יסולח, התייצבו אותם חסידי אחדות העם לישיבת הקבינט הביטחוני לדיון בנושא “היום שאחרי” והוכיחו לנו בפעם המי יודע כמה שזה אכן ההרכב הממשלתי הגרוע והנורא ביותר שידעו ממשלות ישראל מיום הקמתה. ממשלה שמנותקת מהמציאות ומצורכי העם והמדינה, ממשלה שממוקדת רק בדבר אחד - הישרדותה ביום שאחרי.
בהוראת הדרג המדיני: צה"ל מונע מאזרחים לשוב לצפון הרצועה
"חותר תחת תדינת ישראל, מקומו לא בכנסת": עופר כסיף תחת מתקפה
זה ניכר בכל צעד ומהלך שלה, לכן היא עושה הכל למנוע כל דיון ומהלך שיש בהם שיח על היום שאחרי, כיוון שהם חשים היטב את תחושת העם על ההתנהלות הכושלת שלהם לפני ובמהלך המלחמה. הם מודעים לזה שרוב העם זועם על ההתנהלות הזו והוא מתכוון להעניש אותם ולשלוח אותם למקומם הראוי בספסלי האופוזיציה, הרחק מניהול המדינה.
ישיבת הקבינט הביטחוני של יום חמישי האחרון תיזכר כישיבת ההזויה והמכוערת ביותר בתולדות ממשלות ישראל. היא הייתה למעשה מארב פוליטי מתוכנן לרמטכ”ל הרצי הלוי, שנועד בעיקר למנוע את הדיון בנושא היום שאחרי, שנתניהו בורח מלדון בו כיוון שאין לו מענה רציני לשאלה מי ינהל אזרחית את רצועת עזה על שני מיליון אזרחיה, אחרי שהוא השמיע שוב ושוב, כדי לרצות את שותפיו הפוליטיים, שהרשות הפלסטינית אינה ראויה ואינה רצויה לניהול האזרחי של רצועת עזה ביום שאחרי.
מכאן שמטרת ההתנפלות על הרמטכ”ל הייתה "לפוצץ” את הישיבה ולדחות את הדיון. כל זאת, חשוב להדגיש, בשעת מלחמה, כשהעם מאוחד מאחורי צה”ל להשגת יעדי המלחמה - מיגור שלטון חמאס והשבת החטופים. זה לא מקרי שנתניהו זימן לישיבה החשובה הזו את השר דודי אמסלם שאינו נמנה עם שרי הקבינט הביטחוני, כיוון שאין כמו אמסלם להצתת להבות פוליטיות בעת הצורך. מה שהשלים את הפארסה הזו היה שתיקתו הרועמת של ראש הממשלה בשעה שגיבורי ישראל בן גביר וסמוטריץ’ הצטרפו לאמסלם כשמירי רגב סיפקה את הארטילריה מהאגף לסיוע לתוקפים.
על מה בעצם תקפו את הרמטכ”ל בשיא מלחמה? על ועדת חקירה שהוא מתכוון להקים כדי לבדוק, לבחון, לבקר את ההתנהלות של צה”ל מה־8 באוקטובר, ובתרגום מדויק יותר, תחקיר מקצועי מקיף על התנהלות הצבא על כל זרועותיו בעת הקרבות ברצועה ובצפון, תחקיר שאמור לספק לרמטכ”ל ולצה”ל מידע על כשלים והתנהלות לקויה שצריכה להימנע בעתיד. מי כמו נתניהו מכיר את התחקירים הללו שמחייבים כל גוף צבאי לבחון ולבדוק את עצמו אחרי כל פעולה, על אחת כמה וכמה כשמדובר אחרי מלחמה של שלושה חודשים. לכן השתיקה שלו מול המתקפה של שרי הקבינט מוכיחה את המגמה המסתמנת - ככל שנתקרב לסיום הקרבות ברצועת עזה, כך יגבר המאבק של הממשלה הכושלת הזו על הישרדותה, כשהמגמה העיקרית תהיה להעביר את כל מחדלי המלחמה הזו לצה”ל, לרמטכ”ל, לאלוף פיקוד דרום, ראש אמ”ן וכו’.
כשבוחנים את העובדות ברחוב, בקרב העם כפי שזה משתקף גם בסקרים, המתקפות על הרמטכ”ל, על המטכ”ל, על צה”ל והשב”כ לא יועילו לממשלה. אין לה שמץ של סיכוי להמשיך לכהן אחרי המלחמה. העם בישראל לא יסלח ולא ייתן לממשלה הזו להמשיך לדרדר את המדינה ואת העם אל עברי פי פחת.