כולנו מכירים את הסיטואציה הזאת שבה פעוט מתעסק במשהו אסור, וכשאנחנו מנסים להזיז אותו משם, מהר מאוד הוא מתחיל לבכות. כדי להפסיק את הבכי ולהסיט את תשומת לבו, אנחנו מרימים אותו ומסתובבים לעבר נקודה עלומה ורחוקה וקוראים בהתלהבות: "הנה, ציפור!".

המו"מ החשאי שהתפוצץ להקמת ממשלה חלופית עם ח"כים בליכוד | פרסום ראשון
אם לא נצליח להביא את הראש של סינוואר - זה מה שעשוי לקרות בצה״ל | אלון בן דוד

ממש באותו הרגע, כבמטה קסם, הפעוט שוכח מהעיסוק הקודם ומחפש באופק את אותה ציפור מדומיינת – וזה עובד מצוין. לא משנה כמה פעמים אנחנו משתמשים בשיטת ה"הנה, ציפור" עם הפעוט, הוא נופל במלכודת ושוכח את מה שהתעסק בו קודם לכן.

אנו נוהגים לחשוב שהשיטה הזו אפקטיבית בעיקר מול פעוטות, וכשהם גדלים הם נהיים פחות תמימים, והשיטה מאבדת מקסמה. אבל כמו גמל שלא רואה את דבשתו, אנחנו כאנשים מבוגרים נופלים ב"הנה, ציפור" פעם אחר פעם, ואפילו לא תמיד מבחינים בכך. אומני השימוש בשיטה הם כמובן הפוליטיקאים, ובראשם המאסטר לענייני ציפורים – ראש הממשלה בנימין נתניהו.

פעילות צה"ל ברצועת עזה (צילום :דובר צה"ל)

פעם אחר פעם הוא קורא "הנה, ציפור" כדי שלא נפנה תשומת לב חלילה למשהו אחר מלבד אותה הציפור. כך הוא מסיט את הדיון מבעיה לנרטיב אחר שנוח לו יותר להתמודד עמו. בעזרת הרשתות החברתיות קל לו יותר מבעבר לקבל רוח גבית חזקה של מהדהדים, שלא יבדקו את העובדות ויעזרו לציפור להמריא גבוה כדי שכולנו נתעסק אך ורק בה.

העובדות לא חשובות, אבל איזו ציפור יפה, לא? רק מתחילת המלחמה הופרחו פה כמה וכמה ציפורים מרשימות: "אני לא מצליח לעמוד בלחץ האמריקאי ונאלץ להכניס דלק לרצועה שיעזור לחמאס להמשיך ולהילחם בנו?". הדלק נועד להפעלת הביוב, והוא יגן על חיילינו ממחלות.

"אין לי מושג איך לסיים את המלחמה הזו בניצחון ואין לי שום תוכנית ליום שאחרי?". לא ארשה שתהיה פה פת"חסטן וחמאסטן. "אני אבי הקונספציה שדגלה בחיזוק חמאס?". הכל בגלל הסכם אוסלו מלפני 30 שנה.

וזה מצטרף לעשרות ציפורים שהופרחו לאורך השנים והיד עוד נטויה. משהו בנו כנראה אוהב לחפש את אותן ציפורים. אולי מדובר בסוג של מנגנון הגנה בלתי מודע שעוזר לנו לרכך את המציאות הקשה ולחשוב על דבר מה אחר פחות נורא.

כפי ששר אריק איינשטיין האגדי בבלדה הנוסטלגית על יואל משה סלומון "איני שומע ציפורים וזה סימן נורא". אז גם אנחנו אוהבים ציפורים וצריכים אותן כדי לגהץ את המציאות. רק חבל שברוב הזמן אותן ציפורים בעיקר מחרבנות עלינו.

הכותב הוא נינו של דוד בן־גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל
[email protected]