המלחמה בעזה מטלטלת את הציבור הישראלי, ישראל נתפסה במערומיה בשבעה באוקטובר והזעם והבושה מאיימים על יכולת התכנון המפוקחת שמחויבת המציאות. שעון החול לתוכנית היום שאחרי עומד להסתיים. זו התוכנית שעל ישראל לאמץ. הדיונים בשיח הציבורי מתקיימים במספר רמות. הרמה הרעיונית והרמה הפרקטית קרי ביצועי הממשל. שתי רמות המשליכות אחת על רעותה. אתחיל בפרקטית, למרות שראוי להתחיל ברעיונית.
הלחץ האמריקאי גובר: בפנטגון שקלו להאט משלוחי הגנה אווירית לישראל
כוכבי מזהיר: "אם לא נעשה זאת, תהיה כאן טעות במונחים היסטוריים"
ברמה הפרקטית מה שנקרא ביצועי המדיניות, הן בהקשר היום שאחרי חורבות ברזל והן בהקשר ביצועי הממשל והתנהלותו, ההפתעה שנחתה על ישראל בשבעה באוקטובר נענתה בלוחמה צבאית ישראלית בשיטת עקב בצד אגודל, כזאת המחויבת במציאות של רצועת עזה, אלא שזו מאוימת להתחלף כיום בדשדוש צבאי. קריאתו של הרמטכ"ל הרצי הלוי לראש הממשלה "תחליטו", מהדהדת.
הדשדוש עלול להוביל למלחמה עצימה יותר בלבנון ולניתוק יחסים עם מצרים וירדן. בהקשר זה, אין ספק כי על ישראל לבצר את ביטחונה ולהחזיר את יישובי העוטף בעזה ובלבנון. אולם, על ישראל להבין כי אינה חיה לבדה בזירת המזרח התיכון ובעולם.
הבנה זו תשליך גם על אופן ביצור הביטחון והחזרת החטופים. לכן, על ישראל לאמץ את הקריאות של מדינות ערב ובראשן סעודיה וארצות הברית לקידום הרעיון של שתי מדינות לשני עמים. אבל, בשתי פעימות: פעימה ראשונה תבטא פירוז ביטחוני ושליטה צה"לית על עזה עם גורמים רב לאומיים: אירופאי ואמריקאי בד בבד עם מעורבות של מדינות ערב בראשות סעודיה לחיזוק רשות פלסטינית מחודשת. פעימה שנייה תכלול דיון בהסדר בר קיימא על פי תוכנית טראמפ לשתי מדינות.
בהקשר ביצועי הממשל. ההתגייסות המהירה והרבה של החברה הישראלית לחיזוק העורף אותתה כי בישראל קיימת חברה אזרחית חזקה. ואולם, זו גם הראתה את חוסר היכולת למשול של משרדי הממשלה בטיפול בעורף.
סגירת משרדים מיותרים לא נעשתה עדיין, מינוי פרויקטור אזרחי התבררה כפארסה, כל משרד ממשלתי מתנהל כאילו הוא היחידי החשוב ותיאום בין משרדי לטיפול בבעיות מורכבות לא ממש קיים. הפתרון הוא בקידום חוק שירות מדינה שבבסיסו העקרון של הפרדה בין פוליטיקה לביצועים, מינויים מקצועיים, ומיסוד יחידות בקרה ודיווחיות. מדינות בעולם למן שנות ה-80 של המאה ה-20 פועלות כך. ישראל בוחרת שלא.
ברמה הרעיונית, השאלות הן: איזו מדינה אנחנו? מהי הזהות שלנו? ההפגנות שהיו בשנת 2023 סביב ניסיון השינוי המשפטי הרדיקלי של ממשלת נתניהו עדיין מהדהדות ומאיימות לצוץ שוב, ולו בשל הסיבה כי הגורמים שהובילו לניסיונות השינוי הרדיקלי עדיין קיימים. לכן, מחויב שינוי שיאזן בין הרשות השופטת והרשויות האחרות בדמות חוק יסוד: החקיקה.
ומעל לכל, על החברה בישראל להתמודד עם השסעים שבה אם היא רוצה באמת לקדם אחדות. הדיונים צריכים להתקיים במסגרת הסמכות המכוננת של הכנסת, תוך שיתוף הרשויות כולן, ושיתוף החברה בישראל על חלקיה, יהודים לגווניהם ומיעוטים. על ישראל לאמץ נרטיב ליברלי-קהילתי מחבק שסעים, במסגרת מדינה יהודית דמוקרטית ורב תרבותית. מדינה המכבדת את חופש הפרט ויודעת להסכים על הגבלות יהודיות תרבותיות ברשות הרבים. מדינה שיודעת לחבק את המיעוט שבה - מדינה רב תרבותית.
פרופ' עו"ד אסף מידני, מומחה לממשל ומשפט ציבורי, באקדמית תל אביב יפו, מכהן כיו"ר מועצת החילוט במשרד המשפטים וכחבר המל"ג.