ישראל ניצבת בפני הזדמנות היסטורית להשתלב בתהליכים אזוריים שהממשל האמריקני מנסה לקדם, ובמרכזם הקמת מסגרת ביטחון אזורית בין ישראל למדינות מחנה השלום. היהלום שבכתר של הברית עשוי להיות נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. עם זאת, קיימים שורה של אילוצים מדיניים, פוליטיים וביטחוניים העלולים להעיב על הסיכויים לקדם ברית זו.
הנדסת תודעה על מלא: נאום ״הניצחון המוחלט״ של נתניהו ייכנס לפנתיאון
שילוב הרשות הפלסטינית - תנאי הכרחי
בניגוד למצב עד ה-7 באוקטובר, היום ברור כי הסוגיה הפלסטינית תמלא תפקיד מרכזי במגעים להשגת נורמליזציה ולכינון ברית אזורית. ההודעה של משרד החוץ הסעודי כי תנאי מרכזי יהיה הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים משקפת את התפיסה שהתקבעה בבית המלוכה הסעודי. זאת בשונה מדבריו של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בראיון שהעניק לרשת הטלוויזיה פוקס בספטמבר 2023, עת נמנע מלהצהיר כי הקמת מדינה פלסטינית תהיה תנאי לקידום הנורמליזציה.
יתרה מכך, ניכר תיאום אמריקני-בריטי בהפעלת לחצים על רה"מ נתניהו בסוגיה הפלסטינית. עפ"י מספר דיווחים, שר החוץ בלינקן הורה למשרד החוץ האמריקני לבחון אפשרויות להכרה במדינה פלסטינית. שר החוץ קמרון אף הצהיר במפורש, כי בריטניה שוקלת הכרה במדינה פלסטינית. דברים אלו משקפים את מרכזיותה של הסוגיה הפלסטינית וממחישים את הנכונות של ארה"ב ובריטניה לבחון אופציות "מעל לראש" של נתניהו כדי לקדם את חזון הנשיא ביידן לברית אזורית "ביום שאחרי".
הדרישות הסעודיות מארה"ב
מטבע הדברים, הסוגיה הפלסטינית נמצאת כיום במוקד תשומת הלב הציבורית. עם זאת, חשוב לזכור כי קיימים תנאים נוספים לנכונות הסעודית לקדם נורמליזציה עם ישראל. יורש העצר הסעודי שואף לכונן יחסים אסטרטגיים עם ארה"ב, האמורים להישען על שלושה עמודי תווך מרכזיים: הקמת ברית הגנה ככל הנראה בדומה לברית הקיימת בין ארצות הברית לדרום קוריאה וליפן; נכונות אמריקנית למכור לסעודיה את מערכות הנשק המתקדמות ביותר, כגון מטוסי קרב מדגם F35; ופיתוח תוכנית גרעין אזרחי, ובכלל זאת יכולות להעשרת אורניום בשטח הממלכה.
ראוי לציין כי לאחרונה התפרסמו דיווחים כי ארה"ב נכונה לדון עם סעודיה על ברית הגנה בין המדינות במנותק מהאפשרות לקידום נורמליזציה עם ישראל. המשמעות היא כי יכולת ההשפעה הישראלית על תכני ההסכם עלולה להיות מצומצמת יותר.
הבקשות הסעודיות מארה"ב מהוות אתגר משמעותי לישראל. זאת, בייחוד בכל הקשור למכירת מערכות נשק חדישות, באופן העלול לפגוע ביתרון האיכותי של צה"ל. מעבר לכך, נכונות אמריקנית להעניק לסעודיה יכולות להעשיר אורניום בשטחה עלולה להוות פריצת חסמים ולהוביל למרוץ גרעיני במזרח התיכון, בעיקר מצדן של מצרים ותורכיה.
המערכת הפוליטית בארה"ב
הנשיא ביידן נמצא בסד זמנים פוליטי לאשרר את ההסכם בסנאט בחודשים הקרובים נוכח הבחירות לנשיאות הצפויות בחודש נובמבר השנה. לשם כך, ביידן יידרש לגייס תמיכה של 67 סנטורים, בהם לפחות 16 חברי סנאט רפובליקנים. זאת, תחת ההנחה כי כל חברי הסנאט הדמוקרטיים ייתמכו בהסכם, כולל אלו המצדדים בפתרון "שתי המדינות" ובעלי גישה עוינת ליורש העצר. לכך יש להוסיף את ההתנגדות הצפויה של הנשיא לשעבר טראמפ ותומכיו לכל עסקה שביידן ינסה לקדם ועשויה להניב לו רווחים פוליטיים.
נדרשת אסטרטגיה אזורית רחבה
מדינת ישראל בהנהגת נתניהו ניצבת בפני צומת הכרעה לכונן ברית אזורית ולקדם הסכם שלום היסטורי עם המדינה החשובה בעולם הערבי והמוסלמי. מדובר בהקמת מחנה בהובלת ארה"ב כנגד הציר בהנהגת איראן, באופן העשוי לשנות את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון לשנים רבות קדימה. לשם כך, רה"מ נדרש לתעדף שיקולים אסטרטגיים-לאומיים על פני שיקולים פוליטיים-אישיים.
מנגד כישלון תהליכים אלו, עלול להוביל לפגיעה במערכת הקשרים עם הממשל האמריקני ומדינות ערב ולכרסום בעוצמות האסטרטגיות הכוללות של ישראל. מכל מקום, ישראל צריכה לוודא כי ארה"ב שומרת על היתרון האיכותי של צה"ל ולהבטיח כי מוקמים מנגנוני ביטחון מספקים כדי להדק את הפיקוח והמגבלות על תוכנית הגרעין האזרחית שסעודיה שואפת להקים.
הכותב הינו ד"ר שי הר-צבי הוא ראש תחום הזירה הבינלאומית והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן.