125 ימי מילואים מביאים איתם לא מעט תובנות, מחשבות חדשות ומציפים הרבה רגשות. גאווה, געגוע, תקווה, ובעיקר מחזקים את תחושת השליחות והוודאות שנמשיך לעשות הכל למען המדינה שאנחנו כל כך אוהבים.
פורסמו התזכירים לתיקון לחוק הגיוס החדש - והסערה לא איחרה להגיע
למרות המחירים האישיים הלא פשוטים בתקופה הזו, ולמרות שהשארתי בבית בת זוג גיבורה עם שני ילדים קטנים, זו זכות עבורי לשרת במילואים ולהגן על המדינה והעם שלנו.
אתמול עם חזרתי ממעצר של מחבל, ראיתי ידיעה על חוק הגיוס החדש שהממשלה מקדמת. הרגשתי שאני לא יכול לשתוק, תוך שעה הקמתי ביחד עם שותפים רבים את מטה המאבק של המילואימניקים והמילואימניקיות למען שירות שווה. אני מקווה שאחרי אסון השבעה באוקטובר כולנו מבינים את חשיבותו של ביטחון ישראל.
לביטחון שלנו מרכיבים רבים ובראשם צבא חזק ורחב ולכן כל מי שתומך בהשתמטות מצבא ההגנה לישראל פוגע באופן ישיר בביטחון מדינת ישראל.
אני ואנחנו נשמח לשרת במילואים כמה שצריך אבל זה לא סביר, לא צודק ולא שוויוני שבזמן ש-2% מהאוכלוסייה עושים מאות ימי מילואים, ציבורים שלמים לא מתגייסים. לא סביר שבמקום להרחיב את הגיוס לסדיר ולמילואים, מגדילים את כמות ימי המילואים למי שכבר משרת פי ארבעה. זו יריקה בפנים שלנו.
כאדם דתי, אני תומך מאד בלימודי תורה וגמרא. אני גם בעד שיהיו מאות ואף אלפי עילויים שילמדו רק תורה, אבל בין זה לבין השתמטות של מאות אלפים יש מרחק של שמיים וארץ. אני לא מקבל את התפיסה שלימוד תורה סותר את הגיוס לצבא. ביהדות שלנו למלחמת מצווה כולם יוצאים, אפילו חתן מחופתו ובתורה שלנו כתוב ״האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?״.
במקורות שלנו שירות בהגנת העם הוא ערך ולכן אלו המעודדים השתמטות הם שקצת שכחו מה זה להיות יהודים. יצאנו למאבק ציבורי למען ביטחון ישראל, למען שירות שווה. לא נוותר כי אחרת אי אפשר להבטיח את הקיום שלנו פה. זה מאד פשוט, בלי שירות שווה, לא יהיה בטחון לאזרחי ישראל.
יאיא פינק הוא רב סרן במילואים, הנמצא ביומו ה-125 למילואים, מייסד מטה המאבק של המילואימניקים והמילואימניקיות למען שירות שווה.