הודעת חברת מודי’ס על הורדת דירוג האשראי של ישראל למעמד A2 הייתה צפויה. החברה הודיעה הרבה זמן מראש על כוונתה לעשות כך, ויחד עם זאת, הידיעה הוצגה בישראל כהתפתחות דרמטית וכאסון כלכלי חמור. פרשנים חמורי סבר, רבים מהם בעלי אג’נדה פוליטית מובהקת, הזדרזו להסביר לציבור את אשמתה של הממשלה שלא השכילה לצמצם הוצאות בזמן מלחמה או לבנות תוכנית מקיפה ל“יום שאחרי”, כל זאת עוד בטרם דמם שאון התותחים.
איש מאותם פרשנים מומחים לא טרח להציג לציבור היכן ממוקמות מדינות אחרות בציר הדירוג של מודי’ס כדי שתהיה לנו אמת מידה להשוואה ולהבנת התחזיות הקשות ששמענו על קשיים צפויים בלקיחת הלוואות עתידיות על ידי המדינה, פגיעה בשירות הציבורי עקב צורך לשלם פרמיות גבוהות יותר על הלוואות, וכיו”ב.
אין ספק שעדיף היה לו מדינת ישראל הייתה נשארת בדירוג 1A – זה בהחלט מקום טוב יותר בכל הקשור לגיוסי הון עבור הנפקות של חברות בבורסה, רכישה ומיזוגים של חברות בדגש על תעשיית ההייטק, לקיחת הלוואות ע"י מוסדות פיננסיים למיניהם, ועוד. אבל עד כמה נורא להיות בדירוג A2? ובכן, מסתבר שאנחנו לא לבד שם. אם נתמקד באירופה בלבד, נראה שקיים מתאם לא מפתיע בין הדירוג ובין השיוך הגיאוגרפי. כמעט כל מדינות מרכז, צפון אירופה וסקנדינביה מדורגות כ־A1 או קרוב אליו, בעוד שאלה שבמזרח אירופה ובדרומה מדורגות כ־A2 או נמוך יותר. ישראל הייתה “חריג גיאוגרפי” בנוף הדירוג הגבוה של מרכז וצפון. חשוב לציין כי מיקומנו שם נבע בעיקר מההישגים המדהימים של מגזר ההייטק בישראל אשר היווה את הקטר שמשך בעקבותיו את רכבת הכלכלה הישראלית כולה.
יחד עם ישראל בדירוג A2 נמצאות איטליה, פולין, סלובקיה, איסלנד וליטא, בעוד שבדירוגים נמוכים יותר (A3 ודירוגי B) נמצאות ספרד, פורטוגל, יוון, טורקיה, קרואטיה, הונגריה, רומניה, בולגריה, סרביה, סלובניה וקפריסין. האם הדירוג של פורטוגל (A3) הפריע להמוני ישראלים להידפק על דלתותיה בשנים האחרונות כדי להשיג לעצמם דרכון אירופי נכסף? האם הדירוג של קפריסין (Baa2) מנע מישראלים רבים אחרים להסתער על שוק הנדל”ן שם? נראה שלא. האם הדירוג הנמוך של טורקיה (B3) מנע מכלכלתה להשיג אחוזי צמיחה (במונחי תוצר לאומי גולמי) של 11.35% ב־2021, 5.57% ב־2022 ו־5.9% ב־2023? לא.
וכך גם לגבי פולין שרשמה צמיחה כלכלית של 6.9%, 5.3% ו־0.4% בשלוש השנים האחרונות. מדינות דרום ומזרח אירופה המוזכרות כאן הגיעו לדירוג שלנו או נמוך יותר בלי שנכפתה עליהן מלחמה קשה כמו זו שאיתה מתמודדת ישראל ושגובה מאיתנו מיליארדי דולרים מדי חודש בהוצאות ישירות ועוד מיליארדים רבים בהוצאות עקיפות. כדי להבין מה עושה מלחמה כזו למדינות אחרות מספיק לבחון את הדירוג של אוקראינה ורוסיה (Ca) - הרבה יותר נמוך מישראל.
הורדת הדירוג אכן פוגעת בנו אבל לא אלמן ישראל. ראשית, צריך לסיים את המלחמה כמה שיותר מהר וכמה שיותר קרוב לניצחון מוחץ. במקביל צריך לעשות את כל הנדרש כדי להחזיר את המשק לפעילות מלאה. במיוחד חשוב לחזק את מגזר ההייטק המתקשה בימים אלו לגייס הון ממקורות חיצוניים על ידי מענקים והלוואות ממקורות ממשלתיים ובכך לאפשר לו לחזור ולתפוס עמדת הובלה אשר תחזיר את כלכלת ישראל לקבוצת הדירוג העליונה.
הכותב הוא פרופסור בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, חבר דירקטוריון ויועץ לחברות וארגונים