צריך הרבה מאוד יכולת וכישרון להפוך הזדמנות היסטורית נדירה לכישלון היסטורי מוחלט. וזה בדיוק מה שלא התביישו לעשות משרד הביטחון, ממשלת ישראל וצבא ההגנה לישראל, כאשר הם הגישו הצעת חוק שעל פיה יכבד מאוד עול שירות המילואים על אלה המשרתים במילואים.
מדובר בהצעה שלפיה במקום חובת שירות של 54 ימי מילואים בשלוש שנים, תהיה חובת שירות של 42 ימי מילואים מדי שנה. מפקדים יעשו 70 ימי מילואים בשנה, וקצינים, צריך לעצור את הנשימה, 84 ימי מילואים בשנה.
מעבר להישגים הטקטיים: המבצע ברפיח העביר מסר למנהיגי חמאס | שלום בן חנן
הפתרון היחיד לבעיית הפליטים? המלחמה מוכיחה מה נדרש ברצועה | ישראלה אורון
זה כל כך הזוי. כל כך מרחיק לכת. זה מזכיר לי את רחבעם המלך. בני ישראל הגיעו אליו לאחר מות שלמה וביקשו שהוא יקל עליהם את עולם. תשובתו הייתה, ככל הידוע: “אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים”. זה, פחות או יותר, מה שאומרת היום ממשלת ישראל לכל אנשי המילואים המתייצבים ומחרפים את נפשם למען המדינה. הם מסכנים את חייהם והם מסכנים גם את חיי משפחתם. והם עושים זאת בידיעה שהרעיה שלהם עלולה להפוך לאלמנה והילדים שלהם ליתומים.
אבל מגיעה אליהם ממשלת ישראל ואומרת להם: “קשה לכם? העול מאוד כבד? חלקכם אפילו משרת כבר 120 יום? אני אדאג שיהיה לכם עוד יותר קשה. אני אדאג לכך שעל אף נאמנותכם למדינה אתם תיאלצו לחשוב שאולי לא כדאי להמשיך ולחיות במדינת ישראל. ולא רק על שום שהעול הופך להיות כבד ללא נשוא ומרסק את חייכם, אלא גם על שום שציבור גדול בישראל לא ישתתף אתכם בנשיאה בעול. הוא יהיה פטור מלשרת בצבא הגנה לישראל. אנו נמשיך במודע ובחגיגיות להפלות בין דם לדם”. וזהו ציבור לא קטן של מאות אלפי חרדים ובני ישיבות. זהו המסר שממשלת ישראל כיום מוכנה להעביר לאלה שמגנים על ביטחון המדינה.
מפקדים שישרתו 70 ימי מילואים בשנה, משמעות הדבר, שמיום שחרורם מסדיר עד ליום סיום שירות המילואים בגיל 45, הם יוסיפו כ־6 שנות מילואים לאחר שכבר סיימו את השירות הסדיר.
אני ממש מתקשה להבין, על אף הצרכים הביטחוניים המיידים, איך ניתן להגיש הצעת חוק כזו. איך ניתן להמשיך ולהעמיק את האפליה, שבסופו של דבר, וכולנו יודעים, תרסק את החברה בישראל ואת הכלכלה ותשחק את ערכי היסוד שעל פיהם אפשר לבנות מדינה חזקה. זה כמו לתקוע סכין בגבם של כל אלה החייבים בשירות מילואים. איזו הפגנה של אטימות, אגואיזם, אגוצנטריות, צרות מחשבה וחוסר אומץ צריך כדי לסכן את האינטרסים החיוניים ביותר של המדינה. זה כבר לא נעשה תוך אשליה של איזו קונספציה. זה נעשה במודעות מלאה, בלי שייעשה חשבון מה זה אומר לעתיד המדינה שלנו.
אני מניח שהצעת חוק זו לא תעבור, שכן הנזק לחברה הוא איום ומחריד. אבל עצם הגשתה צריכה להפחיד את כולנו. אם כך חושבת הממשלה וכך היא מוכנה לנהוג, קשה כבר יהיה לצפות לשיקול דעת ענייני ואחראי. ואת כל הסיסמאות היפות של “יחד ננצח” ו”אחדות העם”, אנו פשוט זורקים אל פח האשפה של ההיסטוריה.