כאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כיהן כשר האוצר בשנת 2003, אחד המהלכים שלו בראשית דרכו היה להזמין אנשי משק ולשמוע את דעתם, מה הם סבורים שיש לעשות על מנת לקדם את הכלכלה. אבל הוא הדגיש שהוא רוצה לשמוע מכל אחד רק הצעה ספציפית אחת. וזה היה רעיון מצוין. במקום הרצאה רחבה, מה בדיוק המהלך שנראה כחשוב ביותר לכל אחד מהמשתתפים.
יותר עוצמתי, יותר עצמאי, הרבה יותר יקר: הכירו את צה"ל מודל 2024
הוזמנתי לפורום זה וכשקיבלתי את רשות הדיבור אמרתי שהמאבק בפשיעה. סבורני שלא טעיתי. זה נראה כאילו מחוץ לתחום הכלכלי אבל זה מאוד בתחום הכלכלי על שום שהורדת רמת הפשיעה משנה הרבה בתשתית הכלכלה ותפקודה.
היום, בעקבות ה־7 באוקטובר, ברור לכולנו שלמדנו לקח מחריד ואפילו לקח כמעט קיומי. יש כמה מהלכים שאותם נצטרך לבצע כתוצאה מלימודו של לקח זה. אבל אם היו שואלים אותי מהו בעיניי המהלך החשוב ביותר ובעדיפות עליונה על פני כל האחרים, הייתי אומר מיד וללא כל היסוס: חיזוקו של צה"ל, וחיזוקו של צה"ל במובן הרחב של מטרה זו. בעשייתן גם של כל הפעולות התומכות והמאפשרות לחזק את צה"ל אך בחתירה ברורה ומוגדרת להשגת מטרה ישירה זו.
ב־20 השנים האחרונות הבנו שיש לנו אויבים קשים סביב גבולות המדינה. ידענו שהם מתעצמים. ידענו שהם צוברים רקטות וטילים לטווח ארוך. הייתה נטייה ברורה לזלזל. תחושה שהאיום לא יתממש. היה אפילו מישהו שאמר שהטילים שצובר חיזבאללה יחלידו עם הזמן. את מטחי הרקטות מחמאס ראינו כסבבים של שגרה. כלכלת ישראל שגשגה בצל האיום שבכוח. מחירי הדירות והמשרדים עלו כביטוי ברור של אמון בעתיד המדינה. היום כבר ברור - האשליות שאותן בנינו התנפצו. אנו צריכים לבנות צה"ל שיהיה לו כוח הרתעה הרבה יותר גדול מכפי שיש לו היום. יותר מטוסים, יותר תותחים ארוכי טווח, יותר מערכת טילים התקפית, שכן חלק גדול ממלחמה זו הוא מלחמה מרחוק.
שר הביטחון יואב גלנט דורש תוספת של 100 מיליארד שקלים לארבע השנים הבאות. הווה אומר, תוספת של 25 מיליארד שקלים לכל אחת מארבע השנים הבאות לצורכי התעצמות בלבד. מוטל עלינו להזרים משאבים אלה בסדר גודל, פחות או יותר, כפי שדורש שר הביטחון. אבל אין ספק שתנאי להתעצמותו של צה"ל הוא הקמת ועדה ברמה המקצועית ובהבנה אסטרטגית של מביני דבר לעומק שיוכלו להבטיח לנו ניצול מיטבי של משאבי תקציב הביטחון. וזה אומר בחינה מחדש של לא מעט תקציבי הוצאות כולל רמת הפנסיה שאנו מעניקים לאלה ששירתו שירות קבע בצה"ל עם פרישתם לפנסיה בכל דרגות הפיקוד. וזה אומר גם הסרת שומנים מיותרים. אין ארגון שעם הזמן אינו צובר שומנים מיותרים.
אם נדע לגייס את המוחות הטובים באמת, ולא רק על פי המבחן אילו תפקידים הם מילאו בעבר, ולאתגר את החשיבה, זה יהיה הצעד המרכזי ובחשיבות גבוהה בהתעצמותו של צה"ל. המשימה חייבת להיות הגברת כוח ההרתעה מול סביבה עוינת המגיעה עד לאיראן.
ולא נוכל עוד להתרפק על אותה תפיסה שעל פיה אנו יכולים לחלק באופן לא שווה את עול השירות במילואים. אנו זקוקים לתגבורת של כוח אדם ומיצוי נכון יותר של ההון האנושי. שילובם גם של כל החרדים בשירות הביטחון. אנו נוכחים לראות כבר היום שאנו כן זקוקים להם. שלא יהיה אפשר יותר להכביד ולהעמיס על אלה שנושאים בנטל. צה"ל ומשרד הביטחון הצהירו על כך באופן הכי מפורש כשהם הגישו את הצעת החוק המאריכה את משכי הזמן של השירות הסדיר וגם של שירות המילואים.
ובמקביל, נצטרך גם לצמצם את מעורבות רשויות המדינה במגזר העסקי. נהיה זקוקים להרבה משאבים. הם לא יגיעו תמיד מידידתנו הגדולה, ארצות הברית, והם לא יגיעו ממשרדי הממשלה. מרכז הכובד חייב להיות ביכולות העצמיות שלנו, והן גדולות מאוד כפי שהוכח ב־20 השנים האחרונות. יותר חופש למגזר העסקי ואף הורדת נטל המיסוי הם האמצעים שיבטיחו לנו כלכלה צומחת שתוכל לתת את התמיכה במערכת הביטחון.
כשנבין לעומק את הצורך הקיומי בהתעצמותו של צה"ל נוכל גם להבין טוב יותר את שורת המהלכים הנחוצים כדי להשיג מטרה זו.