החלטת ראש הממשלה להגביל כניסה של ערביי ישראל להר הבית במהלך חודש רמדאן שיחול בעוד כשלושה שבועות עלולה להוביל לפגיעה באינטרסים ביטחוניים ומדיניים של מדינת ישראל, ובכלל זאת להחרפה משמעותית של מערכת היחסים, המתוחה ממילא, עם ירדן. זאת, בשל החשש שהגבלות אלו יובילו להסלמה, יצטיירו כפגיעה במעמד הירדני במקומות הקדושים, ואויבינו ינסו להציג את המלחמה נגד ישראל כמלחמה בעלת צביון דתי.
לחץ מבית: חברי הליכוד דרשו מנתניהו לצרף את ליברמן לקבינט | בלעדי
"מנוגד לאופי שלו": מה עומד מאחורי הדיווח הדרמטי על בריחת סינוואר?
הזיקה ההיסטורית והיחס המיוחד של הממלכה ההאשמית לירושלים החלו עוד בימיו של המלך עבדאללה הראשון בשנות השלושים של המאה הקודמת. המלך חוסין אף הצליח לעגן בהסכם השלום עם ישראל את ההכרה בתפקידה המיוחד של הממלכה במקומות הקדושים בעיר.
בשנה האחרונה, מאז כוננה הממשלה החדשה, המלך עבדאללה ובכירי המשטר שבו והדגישו, כי המקומות הקדושים מהווים "קו אדום", הזהירו מפני ניסיונות של ישראל לשנות את הסטטוס-קוו באופן שיוביל לפגיעה במעמד הירדני, ומתחו ביקורת חריפה על העליות של השר בן גביר להר הבית. התפקיד הירדני מתבטא גם בעובדה שהממלכה ממשיכה לממן את פעילות פקידי ושומרי הוקף במתחם הקדוש.
מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר ירדן מנסה לתמרן בין הלחצים הפנימיים לאינטרסים האסטרטגיים. מצד אחד, לצד ההפגנות ברחבי הממלכה נגד ישראל והקריאות לבטל את הסכם השלום, ירדן חוששת מהסלמה באיו"ש שתקרין על היציבות הפנימית, בין היתר, נוכח העובדה שעל-פי הערכות שונות 60-70 אחוז מתושבי הממלכה הינם ממוצא פלסטיני.
בפועל, ובניסיון להמחיש את תמיכתה בתושבי עזה, ירדן מטיחה ביקורת חריפה ביותר על הפעילות הישראלית, קוראת להפסקת אש מיידית ואף מביעה תמיכה בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. במקביל, ירדן מעבירה סיוע הומניטארי ורפואי לרצועה ומקפידה לתת לכך ביטוי פומבי נרחב.
מצד שני, ירדן נמנעת ממהלכים העלולים להוביל לשבירת הכלים ביחסים הבילטראליים עם ישראל, באופן שיפגע באינטרסים אסטרטגיים, ביטחוניים וכלכליים של ירדן עצמה. חרף זאת, במציאות השברירית במרחב, צעדים חד צדדיים של ישראל בירושלים, בייחוד אם יובילו להסלמה באיו"ש ואף בקרב ערביי ישראל, עלולים לדחוק את המלך לפינה ולאלץ אותו לנקוט (ולו באופן זמני) בצעדים חריפים יותר מבעבר כלפי ישראל.
היציבות הפנימית בירדן והשלום בין המדינות מהווים נכס אסטרטגי עבור ישראל. זאת, בשל היותה של הממלכה עומק אסטרטגי ושותף חיוני כנגד הפעילות של איראן ושלוחיה במרחב, כמו גם בהגנה על הגבול המזרחי מפני חדירת גורמים עוינים והברחות אמל"ח לשטחי ישראל ואיו"ש.
נוכח זאת, ראש הממשלה חייב לגלות רגישות רבה, בייחוד בעת הנוכחית, ולהימנע מנקיטת צעדים, שיש בהם כדי להביך ולפגוע במעמדו של המלך עבדאללה בכלל וביחס למקומות הקדושים בירושלים בפרט.
במקביל, מומלץ כי גורמי הממשלה והביטחון יעמיקו בתקופה הקרובה עוד יותר את התיאום עם פקידי הווקף הירדני בירושלים כדי למנוע תקריות מיותרות העלולות להעכיר את אווירת היחסים עם הממלכה. זו העת בה ראש הממשלה חייב לתעדף שיקולים אסטרטגיים וביטחוניים רחבים על פני כל שיקול פוליטי או אישי.
ד"ר שי הר-צבי, ראש התחום הבינלאומי והאזורי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן; לשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים