כדי להבין לעומק איך באמת מתנהלים כיום ענייני המדינה בתחום הכלכלי והחברתי, אין צורך להרחיק לכת. מספיק להתבונן בהצעת משרד האוצר להעלאת המע”מ ב־1%. מס הערך המוסף על כל הצריכה בישראל יעלה מ־17% ל־18%, וזה אמור להניב לקופת המדינה 7.2 מיליארד שקלים.
התקדמות טכנולוגית: מנהל השיווק של חטיבת הבירות בישראל מגלה מה הצעד הבא
מכון החליבה בכיסופים בדרכו להיבנות מחדש: "האתגר הכי גדול זה להחזיר את התקווה"
המע”מ בישראל הוא אבסולוטי. הוא מוטל בשיעור שווה על צריכת כל המוצרים וכל השירותים: מחירי המזון, תרופות, שירותי בריאות, מים, חשמל, שכר דירה, רכישת דירות מגורים ותשלומי המשכנתאות. המוצרים החיוניים והבסיסיים ביותר יתייקרו. משרד האוצר וכמעט כל חברי ועדת הכספים יודעים שזו תהיה התוצאה, ובכל אופן מעלים ומאשרים הצעת חוק להעלאת המע”מ ב־1% על שום שזה נוח יותר וקל יותר.
ולמה זה כל כך גרוע ולמה זה מעיד על כישלון ניהולי? על שום שבעקבות המחאה החברתית ב־2011 החליט שר האוצר יובל שטייניץ להעלות את הפטור ממע”מ על יבוא אישי למשלוחים שערכם עד 75 דולר. בפועל גם מעבר לזה.
כל אחד יכול להבין שאם הממשלה אומרת לציבור הצרכנים שכאשר הם רוכשים מוצר בישראל הם משלמים 17% מע”מ, אבל אם ירכשו את אותו מוצר ביבוא אישי לא ישלמו מע”מ, היא בפועל מפלה לרעה את המגזר העסקי שלנו, מעניקה יתרון מובנה לספקים גדולים בעולם ויוצרת מצב של הטיית כוח קנייה מישראל החוצה. זאת בניגוד מוחלט למה שצריכה לעשות ממשלה.
אז נכון, אנו לא רוצים שהמגזר העסקי בישראל יהיה מוגן באופן מלאכותי ויגרום לייקור מוצרים. על שום כך אנחנו מורידים את תעריפי המכס וחושפים את המגזר שלנו לתחרות עולמית. כך בולמים את היכולת של המגזר שלנו להעלות מחירים וזו בדיוק הדרך שבה צריך ללכת אם רוצים שמחירי המוצרים בישראל יהיו בתחרות עולמית.
יש בישראל כמה פטורים ממע”מ כמו על מכירת ירקות ופירות, שירותי תיירות חוץ ומכירות בעיר אילת אבל אף אחד מפטורים אלה אינו פוגע במגזר העסקי שלנו. הפטור ממע”מ על יבוא אישי שונה. הוא פוגע חזיתית במגזר העסקי שלנו וזה לא רק פגיעה במגזר הקמעונאי. זו פגיעה בכל עסק שמייצר, מייבא או מוכר מוצרי צריכה בישראל.
יש לנו 625 אלף עסקים. מתוכם 200 אלף שעיסוקם במוצרי צריכה. הם כולם נפגעים. ובתוכם נפגעים גם 10 אלף עסקים יצרניים קטנים. בישראל זה בלתי חשוב. ההיגיון הבריא אומר שבמקום להעלות את שיעור המע”מ ב־1% עדיף לבטל את הפטור ממע”מ על יבוא אישי, שכן היקף היבוא האישי בפטור ממע”מ הולך וגואה כל הזמן.
ברבעון האחרון של שנת 2023 ירד היקף הפעילות העסקית ב־32%, והיקף הצריכה הפרטית ירד ב־27%. כל מי שמבין ביסודות הכלכלה יודע שכדי ליצור מקומות עבודה צריך להזרים כוח קנייה אל המגזר העסקי שלנו. אבל הממשלה עושה בדיוק את ההפך.
היא מעודדת יצירת מקומות עבודה בחו”ל. אז קמים גורמים שונים הטוענים שהפטור ממע”מ על יבוא אישי חשוב כדי להיאבק ביוקר המחיה. אם טענתם נכונה אז ודאי שעדיף לבטל את המע”מ על כל שורת המוצרים החיוניים.
במהלך הזמן, הפינוק הזה, המנוגד לעקרונות המע”מ, הפך להיות חביבו של חלק מהציבור, ולהנהגה הפוליטית בישראל אין אומץ לעשות את מה שנכון, אפילו לא כשאנו במצב חירום כלכלי - ולבטל את האפליה לרעה נגד המגזר העסקי שלנו.
מה כן עושה הממשלה? היא מעלה את המע”מ ב־1% ומעלה את יוקר המחיה דווקא במוצרים הכי בסיסיים והכי חיוניים, מה שפוגע בשכבות החלשות שלנו. וכך במקום לבטל עיוות, מגדילים אותו.
אין גבול לכמה אנו פתלתלים וצבועים. האיחוד האירופי, 27 מדינות, 450 מיליון איש, החליט לבטל את הפטור על יבוא אישי על אף ששם הוא עמד על משלוחים שערכם אינו עולה על 22 יורו לעומת 75 דולר אצלנו. איש באיחוד האירופי לא אמר שזה מהלך פוגעני, שכן כולם הבינו שהם רוצים לא לאבד הכנסות מדינה והם רוצים להפסיק את האפליה נגד המגזר העסקי שלהם.
כשרצו פעם לבטל את מס הערך המוסף על רכישת דירה ראשונה של זוגות צעירים, נושא שהוא אחת מהבעיות החמורות בישראל, געשה הארץ ורעשה. עשרות כלכלנים הרימו קול זעקה. אבל את הפינוק הזה של פטור ממע”מ על יבוא אישי המבוצע דרך אפליית העסקים שלנו, מקבלים כשגרה נוחה ומחלישים את המגזר שמניב את המשאבים שלהם זקוקה המדינה.